"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרופאים נגד הגבלות העבודה בשוק הפרטי: "החולים ישלמו"

בהסתדרות הרפואית כועסים על תוכניתם של שרי הבריאות והאוצר: "הפרה חמורה של ההסכם הקיבוצי איתנו" • בקופות החולים מזהירים: "מימון הגדלת סל התרופות מהביטוחים המשלימים יפגע בציבור"

,עודכן
פרופ' אהוד רענני // צילום: אתר ביה"ח שיבא תל השומר // פרופ' אהוד רענני // צילום: אתר ביה"ח שיבא תל השומר

הכרזתם של שר האוצר כחלון ושר הבריאות ליצמן על הגדלת התוספת השנתית לסל התרופות והגבלת מנהלי המחלקות החדשים לעבודה בבית חולים ציבורי בלבד, גרמה לכעס גדול מצד גורמים בעולם הרפואה.

"אני לא רואה איך חיזקו את המערכת הציבורית", אמר אתמול בזעם הפרופ' אהוד רענני, מנהל מחלקת ניתוחי לב בביה"ח שיבא תל השומר המבצע ניתוחים גם בבית החולים פוריה בטבריה. לדבריו, "במהלך החדש אין תוספת מיטות אשפוז וגם לא קיצור תורים. הוא נעשה בצורה חד־צדדית ולא מביא בחשבון את העובדה שאין כרגע תשתיות לנתח יותר בבתי החולים הציבוריים. כבר היום קשה להשיג מנהלי מחלקות צעירים, כי התפקיד כרוך בהרבה עבודה מנהלתית ויש תחומים שבהם ניתן להתפרנס כמו מנהל מחלקה מעבודה מחוץ לבית החולים בלי כאב הראש והביורוקרטיה".

פרופ' רענני הוא אחד המנתחים הבכירים הראשונים הנמצא בהסדר מול הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים. "במחלקה שלי בתל השומר, אין לי אפשרות להוסיף אפילו 20 חולים בשנה", הוא מסביר, "רק היום ביטלתי שני ניתוחים כי אין מקום בטיפול נמרץ. אם יאסרו עלי לנתח בחוץ מצב החולים רק יחמיר. הרופאים יעמדו על הרגליים האחוריות. אני מזכיר ששביתת רופאים יכולה גם להפיל ממשלות".

חנה ברק // צילום: אלן שיבר

בנוסף, בהסתדרות הרפואית לא מנהלים כעת שום משא ומתן עם משרדי האוצר והבריאות בנושא הגבלת העיסוק ברפואה פרטית ואיימו לנקוט "כל אמצעי" כדי למנוע את המהלך. "מדובר בעליהום נגד ציבור הרופאים והרופאות במדינה", כתב ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, לכחלון וליצמן. לדבריו, "תנאי העבודה של הרופאים השכירים, בהם גם מנהלי מחלקות, קבועים בהסכמים הקיבוציים עם ההסתדרות הרפואית. התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה - משמעה הפרה חמורה של אותם הסכמים".

גם קופות החולים, שיממנו על פי הודעת המשרדים חלק מהגדלת תקציב סל התרופות, שמעו על כך לראשונה מהתקשורת. בקופות מזהירים שאם יעבירו כסף מהביטוחים המשלימים יוביל הדבר להעלאת פרמיות לציבור, או לחלופין להפחתת מגוון השירותים. כך או כך, הם טוענים, הציבור ייפגע מהמהלך.

בצד החולים נמצאת חנה ברק (60) מכפר סבא, החולה בסרטן שד גרורתי בשלב מתקדם מאוד. התרופה היחידה שמתאימה לחנה נקראת אייברנס, שאינה בסל התרופות ומחירה 27 אלף שקלים בחודש. "התרופה היא עזרה אחרונה לנשים", אומרת חנה, "זו תרופה מצילת חיים ובבדיקות ההדמיה שלי רואים שיפור מדהים. מבחינתי, אם התרופה הזו תיכנס לסל זה עניין של חיים ומוות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר