"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"השמועות בתקשורת לא מדויקות"

כך אמר היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כשדיבר בוועדת החוקה על הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה נתניהו

,עודכן
היועמ"ש מנדלבליט // צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט // היועמ"ש מנדלבליט // צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט

על רקע חקירתו הנוספת של ארי הרו היום, רק ארבעה ימים לאחר שנחקר לראשונה במשך שעות ארוכות במשרדי להב 433, אמר היועמ"ש עו"ד אביחי מנדלבליט כי התקשורת לא מדייקת בפרסומים הנוגעים לפרשה.

"רוב השמועות שפורסמו בתקשורת בנשוא הבדיקה בה מעורב ראש הממשלה היו לא מדויקות בלשון המעטה", אמר עו"ד מנדלבליט, "רב סרן שמועתי עובד שעות נוספות. בשלב זה יש בדיקה".

מנדלבליט הדגיש כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה עם התקשורת ולהדליף פרטים מהפרשה. "יש זכות לציבור לדעת אבל יש חובה לבדוק ולחקור כראוי. כל מי שייכנס לתוכן הדברים יעשה נזק, ואינני מתכוון לגרום נזק מהותי", אמר היועמ"ש. הוא הוסיף כי "הדלפות הן דבר חמור ואני לא הולך לתת משהו שיזיק".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היועמ"ש התייחס בדבריו גם להבדלים בין בדיקה לבין חקירה פלילית. "יש בלבול בין בדיקה לחקירה. כשיש חשד סביר לביצוע עבירה ויש חומר מודיעיני שאני נחשף אליו, בדרך כלל על ידי המשטרה, זה מחייב לעבור לחקירה, לא משנה במי מדובר", אמר מנדלבליט.

בהופעתו בוועדת החוקה הוסיף מנדלבליט כי " לעומת זאת, אם מהדברים לא עולה כלל חשד סביר, צריך לעבות את החומר. לעתים מהמידע אינני רואה חשד סביר אבל אני לא יכול לעזוב אותו. אם מישהו שמע אתה חייב להגיע למישהו הזה ולשלוח אליו חוקר כדי לברר את המידע. אם המידע אינו נכון ולא יהיה פוטנציאל חקירתי נגנוז אותו. הבסיס או פוטנציאל ראייתי הגלום בתוך המידע".

מנדלבליט הדגיש כי במידה וקיים חשד סביר נגד מישהו בכיר - תהיה חקירה בנושא. "אם יהיה מצב שבו יש חשד סביר נגד מישהו בכיר, כמו ראש ממשלה או שר, תהיה חקירה. אין שלב ביניים".

"צריכים להיות זהירים לפתוח בחקירה נגד שר או רה"מ"

"אי אפשר להתעלם מחשדות כלפי מישהו שמחזיק במשרה משמעותית כי זה חלק מאמון הציבור", הדגיש מנדלבליט, "מצד שני צריכים להיות מאד זהירים לפתוח בחקירה נגד שר או ראש ממשלה. אף אחד לא חסין, אבל צריכים להיות מאוד זהירים. לפעמים יש בדיקה לפעמים יש חקירה. אחרי הבדיקה זה יכול להיגנז או לעבור לחקירה".

היועמ"ש הודה כי למרות שמתנהלת בדיקה נגד ראש הממשלה, העבודה השוטפת מתנהלת כרגיל. "אני יושב עם ראש הממשלה בישיבות עבודה בשאלות קרדינליות אבל איננו מדברים אף מיהל על הבדיקה. חייבים לסמוך עלי ועל ראש הממשלה שנעשה את ההבחנה הזו. זה לא קל. אני לא מרבה להשתתף בישיבות הממשלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר