"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד החינוך: ליבה - כבר לא תנאי לקבלת תקציב

תזכיר חוק שהופץ אתמול מבטל את החוק שהעבירה הקואליציה בקדנציה הקודמת • יאפשר לשר החינוך לתקצב את המוסדות החרדיים ללא תנאים ומגבלות

,עודכן
למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: נתי שוחט - פלאש 90 // למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: נתי שוחט - פלאש 90

בשבוע הבא צפוי להגיע לוועדת שרים לחקיקה תיקון לחוק לימוד חובה, שבמסגרתו מוסדות הפטור החרדיים יזכו לפטור מלימודי ליבה ובהם מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

משרד החינוך הפיץ אתמול את תזכיר הצעת החוק שמיועדת לפטור כ־40 אלף תלמידים מלימודי ליבה (10 אחוזים מכלל התלמידים החרדים). בכך מבטלת הצעת החוק את חוק חובת לימודי הליבה שהעבירה הקואליציה בקדנציה הקודמת, והיא מעניקה לשר החינוך נפתלי בנט סמכות רחבה מאוד לתקצב את מוסדות הפטור ללא כל מגבלות או תנאים.

בחינוך החרדי יש זרמים שונים, בתי ספר שנמצאים תחת ההגדרה "מוכר שאינו רשמי" - חלקם אף מקבלים ממשרד החינוך תקצוב של 100 אחוזים ולומדים לימודי ליבה, אחרים מתוקצבים ב־75 אחוזים מתקציב בית ספר ממלכתי ומלמדים ליבה בהתאם.

התיקון בחוק הנוכחי מתייחס למוסדות הפטור המתוקצבים ב־55 אחוזים. על פי החוק, מוסדות אלה היו מחויבים בלימודי ליבה, שהוגדרו כאנגלית, מתמטיקה, עברית ומדעים. אלא שהחוק החדש הרחיב את מגוון המקצועות המוגדרים כליבה, בין היתר מולדת ותנ"ך, מה שמאפשר בפועל לא ללמד מתמטיקה ואנגלית. לטענת גורמים במשרד החינוך, לחוק הקיים לא הוצאו תקנות והחוק לא יושם כך שלא יהיה שינוי בפועל.

כאמור, התיקון החדש כולל סעיף שאומר כי "השר רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים למתן הוראת פטור למוסד חינוך לפי סעיף 5(א), להפעלת מוסד כאמור ולהשתתפות המדינה בתקציבו, אם יחליט השר על תקצוב מוסדות כאמור ובמידה שיחליט". המשמעות היא ששר החינוך יוכל לקבוע איזה מוסד יתוקצב ובכמה כסף - זאת בלי קשר ללימודי הליבה שיילמדו בבית הספר.

התקנות שייכנסו לתוקף שמות פחות דגש על לימודי ליבה ויותר על רישוי ופיקוח. במשרד החינוך מקווים שדרכו ימנעו אפליה - שכן יסרבו להעביר כספים לבית ספר שבו תהיה אפליה על רקע עדתי.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "ממשלה שמעבירה חוק שיפטור ציבור הולך וגדל של תלמידים מלימודי ליבה היא ממשלה שמבצעת פיגוע בעתיד המדינה והמשק. הממשלה מודעת להתנגדות הציבור לצעד מסוכן זה ולהתנגדותם החריפה של הכלכלנים הבכירים במדינה - אך היא תחת הסחיטה והאיומים של המפלגות החרדיות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל ליישום הנושא כפי שנחתם בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה למפלגות החרדיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר