הממשלה אישרה: תקציב דו שנתי ל־2018-2017

הממשלה אישרה אתמול ללא התנגדויות את קידומה של טיוטת חוק תקציב המדינה במתכונת הדו־שנתית, לשנים 2018-2017. בשלב הבא יוגש חוק התקציב לאישורה של הכנסת.

באופוזיציה התנגדו לתקציב הדו־שנתי וטענו כי יפגע בסמכות הכנסת לביקורת על השלטון. בקואליציה, לעומת זאת, אומרים כי מדובר במהלך שנקבע כבר בהסכמים הקואליציוניים במועד הקמת הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה כי חוק תקציב המדינה במתכונת הדו־שנתית "יחזק את היציבות הכלכלית וישפר את תפקוד משרדי הממשלה. הם יוכלו גם לקבל אופק תכנוני ואופק לפעולה במשך שנתיים רצופות. יציבות כלכלית, שליטה בהוצאות, הפחתת מסים, רפורמות עם תחרות - אלה הדברים ששר האוצר ואני עובדים עליהם יחד עם שרי הממשלה, לטובת כלכלת ישראל ולטובת האזרחים".

"הלקח מהעבר נלמד"

במשרד האוצר אמרו כי "כלקח מהתקציב הדו־שנתי שאושר בשנים 2012-2011, אושר הפעם כי בתקציב לשנים 2018-2017 ייכלל מנגנון שיבטיח כי גם במקרה שבו תהיה סטייה בתחזיות, יבוצעו התאמות שישמרו על מסגרות התקציב". זאת בהתאם לדרישת שר האוצר, משה כחלון.

מדובר, בין השאר, בהערכת מצב מחודשת לקראת שנת 2018, שתתקיים בסוף שנת התקציב 2017. במקרה שיירשם פער בין המסגרות שאושרו לבין התחזיות העדכניות, הממשלה תתבקש להפחית את הוצאותיה ולבצע את ההתאמה הדרושה. זוהי בדיקה שלא יהיה אפשר להתעלם ממנה, מאחר שאם לא יתבצעו הפעולות הנדרשות על ידי שר האוצר - הממשלה תידרש להגיש תקציב חדש, שמשמעות אי אישורו עד המועד הקבוע בחוק תהיה פיזור הכנסת.

במפלגת יש עתיד תקפו את החלטת הממשלה ובהודעה שפירסמו נכתב, בין השאר: "אזרחי מדינת ישראל, אתם הולכים לשלם מכיסכם על ההחלטה הפוליטית הזו... למרות שהוכח שתקציב דו־שנתי פוגע בכלכלת המדינה, החליטה הממשלה להעביר אותו תחת הכותרת של יציבות פוליטית. הניסוי שנקרא תקציב דו־שנתי נכשל כבר בעבר והוביל לבור תקציבי גדול, לעלייה באבטלה ולקיצוץ מאסיבי בתקציבים החברתיים".

במחנה הציוני תקפו אף הם. ח"כ סתיו שפיר אמרה כי משמעות תקציב דו־שנתי היא "יותר העברות תקציביות ושום פיקוח רציני על חלוקת המסים שלנו".