"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היום: התקציב הדו־שנתי יעלה לדיון בממשלה

שקד וכחלון צפויים להניח את טיוטת תקציב המדינה לשנים 2017-2018 • חיסרון התקציב הדו שנתי - קושי בקביעת תחזיות ארוכות ואומדנים

,עודכן
שר האוצר משה כחלון // צילום: גדעון מרקוביץ' // שר האוצר משה כחלון // צילום: גדעון מרקוביץ'

התקציב הדו שנתי לשנים 2018-2017 יגיע היום לדיון בממשלה. שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד צפויים להניח את "טיוטת חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 עד 2018", ולפי ההערכות, הממשלה צפויה לאשר אותו - למרות הביקורת החריפה מצידה של האופוזיציה.

בהמשך יגיע התקציב לשולחן ועדת כספים, וככל שהקרב הפוליטי סביבו יתעצם, כך הוא צפוי לעבור שינויים נוספים.

האישור של התקציב הדו־שנתי, שביסוסו החוקי מתבסס על חוק יסוד, נעשה כהוראת שעה ותהליך זה מתמשך כבר מאז 2009. העניין יוצר קושי משפטי מסוים, הנובע מהשימוש בהוראת שעה פעם נוספת, ולכן ממליצים הגורמים המשפטיים לחוקק את התקציב כחוק חדש.

בהצעה שמוגשת על שולחן הממשלה מצוין כי לצד היתרונות של הגשת תקציב דו־שנתי - שבין השאר, כוללים יחס יותר הגיוני בין זמן התכנון של התקציב לביצועו, חיזוק יציבות הפוליטית והפניית משאבי ניהול לחשיבה אסטרטגית, יש גם חסרונות אפשריים שנובעים, בין השאר, מקושי בקביעת תחזיות ארוכות ואומדנים. עוד נכתב בהצעת הממשלה כי הנושא כבר עמד במבחן בג"ץ, אשר דחה את העתירה פה אחד בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

התקציב הדו־שנתי החדש מציע סידרה של צעדים שנועדו למנוע מצב דומה לזה שאירע בתקציב הדו־שנתי ב־2012, אז הסתיימה השנה בגירעון של 39 מיליארד שקלים, בעוד לאותה שנה תוכנן גירעון של 18 מיליארד שקלים בלבד. במהלכים המוצעים: סעיפים בחוק התקציב נגד "התבדרות פיסקלית" בשנת 2018.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר