"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביקור שוקרי: למען הסונים והפלשתינים

הסונים צופים שלישראל יש תפקיד במאבק בטהרן, וקהיר לא אוהבת את הסיוע של אנקרה לחמאס • פרשנות באולפן "ישראל היום"

,עודכן
ראש הממשלה נתניהו עם שר החוץ המצרי שוקרי // צילום: חיים צח, לע"מ // ראש הממשלה נתניהו עם שר החוץ המצרי שוקרי // צילום: חיים צח, לע"מ

נדמה כי בימים האחרונים משהו משתנה ומתחיל לזוז בזירה המדינית במזרח התיכון. ראש הממשלה,בנימין נתניהו, סיים ביקור היסטורי בכמה ממדינות אפריקה. לפני כן ישראל חתמה על הסכם טורקיה ולאחר מכן שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, ביקר בישראל וברשות הפלשתינית. ד"ר ראובן ברקו, פרשן לענייני ערבים, הגיע לאולפן "ישראל היום" כדי לעשות סדר בכל היחסים הנרקמים בין ישראל לבין מדינות האזור.

ד"ר ברקו טוען כי יש לבחון את ביקור שר החוץ המצרי בישראל גם על רקע היחסים עם הפלשתינים, אבל בעיקר על רקע אירועים שונים בעולם הערבי כגון ה"אביב הערבי" שעדיין נותן את אותותיו במזרח התיכון והאיום האיראני המשותף לכל המדינות הסוניות.

"קו העימות שהולך ומסתמן הוא בין העולם הסוני לבין האיראנים, וכנראה שלישראל יש בו תפקיד עתידי, לפחות בראייה סונית של מדינות ערב הסוניות", טוען ד"ר ברקו ומדגיש כי הראייה הזו התחדדה בקרב המדינות הסוניות "כשהאמריקנים סובבו כתף קרה מול איראן".

לדבריו, גם הביקור של ראש הממשלה במדינות אפריקה מעניין את המצרים, משום שהם חוששים בשל הכוונה לבנות סכר במעלה הנילוס. עם זאת, ד"ר ברקו מדגיש כי ההתחזקות של ישראל באפריקה אינה מאיימת ואינה טומנת בחובה הבטחה כלשהי למצרים, אלא הביקור של נתניהו קשור "לצורך שלנו להזיז את הווטו הקבוע של מדינות שיש להם אינטרס לפגוע בישראל".

מצרים והרשות מול טורקיה וחמאס

בנוסף, ד"ר ברקו מציין כי המצרים מנסים להרים את קרנה של הרשות הפלשתינית, שדעכה מעט מול חמאס בשל הסיוע שמעניקה אנקרה לארגון הטרור. לדבריו, ההתחזקות של חמאס באמצעות המעורבות המחודשת של טורקיה "מעמידה בצל את תפקידה של הרשות הפלשתינית כגורם מתון".

ד"ר ברקו טוען כי בקהיר לא רואים בעין יפה את הסיוע שמעניקה אנקרה לחמאס. "אם נבדוק את מערכת היחסים בין חמאס ודאעש סיני לבין מצרים, אנחנו יכולים להבין למה לצנינים הדבר בעיני המצרים", אמר ד"ר ברקו. לדבריו, ביקורו של שר החוץ המצרי ברשות הפלשתינית נועד לחזק את הרשות ולהדגיש כי תפקידה של הרשות לא נגמר וכי רק דרך הרשות ניתן לפתור את הבעיה הפלשתינית". עם זאת, הוא הדגיש כי לראייתו, הנושא הפלשתיני נמצא בשולי החשיבה המדינית והאזורית של מצרים ושל מדינות ערב השונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר