"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הורשעו מפעילי רשת סחר בנשים

רמי סבן ושותפיו הבריחו נשים לשם עיסוק בזנות • "רשת עם זרועות במספר מדינות"

,עודכן
צילום: רוני שיצר // 23 אישומים. רמי סבן, אתמול

פרשת סחר בנשים חובקת עולם. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אתמול ארבעה נאשמים באחת מפרשות סחר הנשים - לשם עיסוק בזנות - מהענפות והמורכבות שנדונו אי פעם בישראל. הרשת, שכתב האישום נגדה כולל 23 אישומים, שלחה זרועותיה גם מעבר לשטח מדינת ישראל.

בראש קבוצת הנאשמים עמד רחמים (רמי) סבן, בן 38 ממושב מגדים. התביעה טוענת כי בין השנים 1999 ל-2004 החזיקו הנאשמים 12 מקומות לצורך עיסוק בזנות בתל אביב וברמת גן. מכתב האישום עולה כי בסך הכל הוברחו לישראל דרך מצרים מאות נשים ממדינות חבר העמים לצורך מכירתן למכוני ליווי שונים, והן נמכרו תמורת סכומים שנעו בין 5,000 ל-7,000 דולר, בהתאם למראה החיצוני שלהן.

הנאשמים הורשעו בעבירות שעניינן סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, החזקת מקום לשם זנות, סרסרות, קשירת קשר לביצוע פשע, גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, תקיפה, כליאת שווא ועבירות נוספות. בשלב מאוחר יותר, ב-2008, הועתק "העסק" על ידי חלק מהנאשמים לקפריסין.

השופטים חאלד כבוב (ראש ההרכב), ד"ר דפנה אבניאלי ומאיר יפרח קבעו בהכרעת הדין המרשיעה כי חלק מהמתלוננות לא ידעו בארץ מוצאן כי הן עתידות לעסוק בזנות בישראל, ונאמר להם בארצות המוצא כי הן מגיעות לעבוד בעבודות אחרות, דוגמת מלצרות, ניקיון, עבודה עם קשישים, עיסויים ועוד.

השופטים כתבו על סבן כי "הוא היה החוט המקשר בין יתר הנאשמים. הוא הסוחר בנשים הגדול בפרשה, עם זרועות במספר מדינות בעולם. הנאשם דובר רוסית ואנגלית ברמה טובה, ונשמעו עשרות שיחות שלו שבהן הוא היה החלק העיקרי באופרציית הסחר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר