"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישג לבנקאים: בג"ץ הוציא צו ביניים נגד חוק שכר הבכירים

כחלון: "אנחנו סומכים על השופטים שיקבלו את ההחלטה הטובה ביותר. הגיע הזמן לקבוע נורמות מוסריות וערכיות"

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: גדעון מרקוביץ' // אילוסטרציה

מכה לחוק הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שאחד מיוזמיו הוא שר האוצר משה כחלון. בג"ץ נעתר לבקשה שהגיש איגוד הבנקים והוציא אתמול צו ביניים שיוביל לכך שבנקאים שיודיעו על התפטרותם בעקבות החוק בתוך 45 ימים ממועד ההכרעה בעתירה - לא יאבדו את זכויותיהם בגין סיום העבודה.

החוק החדש שמגביל את שכרם של בכירי המערכת הפיננסית, הבנקים וחברות הביטוח, להיקף שכרם של העובדים המשתכרים את המשכורת הנמוכה בארגון, מוביל לגל פרישת בכירים במערכת הפיננסית שחוששים לאבד את זכאותם לפי חוזי העבודה שלהם.

השופט יורם דנציגר ציין בהחלטתו כי "אין מנוס ממתן צו הביניים בנקודת הזמן הנוכחית. קריאת החוק על פניו אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. זאת לנוכח אי הוודאות והעמימות השוררות ביחס לכוונת המחוקק בכמה נקודות משמעותיות בחוק. עובדים מסוימים כבר עזבו את עבודתם ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים שבהם הם עובדים עשרות בשנים כתוצאה מהחקיקה".

בהתייחסות ראשונה לפסיקת בג"ץ אמר שר האוצר משה כחלון כי "אנחנו סומכים על השופטים שיקבלו את ההחלטה הטובה ביותר. הגיע הזמן לקבוע נורמות מוסריות וערכיות".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס גם הוא לפסיקת בג"ץ וטען כי "חוק שכר הבכירים" הוא תוצאה של העליהום בכנסת נגד בעלי ההון. "משרד האוצר הוביל מהלך שבו ביקש להטיל מיסוי עודף לשכר בכירים אבל כאשר ההצעה נכנסה לכנסת, שם יש תופעה קשה נגד בעלי הון ואנשי עסקים, השתנתה מתכונת החוק", אמר באב"ד.

בחודש מארס 2016 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגבלת שכר הבכירים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים במקום 3 מיליון שקלים בשנה.

בהכנת הידיעה השתתפויאיר אלטמן,חזי שטרנליכט וזאב קליין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר