"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פריצת דרך מחקרית בהתמודדות עם סוכרת

חוקרים ישראלים ובין לאומיים פרסמו מחקר שמצא דרך אפשרית להתמודדות עם המחלה, שהפכה ל"מגיפה של העולם המערבי"

,עודכן
סוכרת, הפכה ל"מגיפה עולמית" // אילוסטרציה: GettyImages // סוכרת, הפכה ל"מגיפה עולמית" // אילוסטרציה: GettyImages, צילום: GettyImages

מחקר גנטי בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מצא, בין מאות הגנים שחוזים התפרצות של סוכרת מבוגרים, גן ששינוי בו מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2, המחלה שהפכה להיות "המגפה" של העולם המערבי.

"במקרים רבים, חיפשו חוקרים שינויים בגנים נדירים שיכולים להיות קשורים להתפרצות המחלה. במחקר הנוכחי מצאנו שדווקא שינויים בגנים הנפוצים הם אחראים כמעט ברובם על התפרצות המחלה. מעבר לכך, מצאנו ששינוי בגן ה-PAX4 לא רק מעלה את הסיכוי לחלות בסוכרת, אלא שהוא מעלה אותה לסיכון של כ-80%", אמר פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה ומכון איינשטיין בניו-יורק, שהיה שותף למחקר שכלל יותר מ-300 חוקרים מכל העולם.

עוד הוא הוסיף כי "היתרון בכך הוא שלחלק גדול מהחולים – וממי שיחלה בסוכרת מסוג 2 בעתיד - יש את הגן הזה וכך הוא הופך למנבא להתפתחות המחלה שרלוונטי לציבור גדול ואזי יותאם אורך חיים למניעת המחלה או טיפול מותאם אישית בהופעת המחלה על ידי פיתוח תרופה המכסה על העדר המרכיב החסר כתוצאה מהגן הבעייתי".

סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) היא מחלה שהפכה להיות מעין מגיפה בעולם המערבי, כש-10% מכלל האוכלוסייה סובל ממחלה זו ומספרם של החולים נמצא במגמת עליה כל שנה. המחלה מתפרצת בדרך כלל בגיל מבוגר (40-50) והסיבות לה הם גנטיות וסביבתיות.

כדי לנסות ולמצוא גנים ששינויים בהם יכולים לנבא את ההתפרצות של המחלה, הוקם צוות בינלאומי יוצא דופן בהיקפו – שבחן כמות נתונים יוצאת דופן: נתונים גנטיים של למעלה מ-100 אלף בני אדם. המחקר אף היה רב-תרבותי, והנתונים נאספו מקבוצות גנטיות שונות - אמריקאים, אירופאים, אפריקאים, אסייתים ועוד. בראש המחקר עמדו חוקרים מאוניברסיטת מישגן, אוקספורד, MIT והווארד.

החוקרים מצאו שינויים גנטיים במספר גנים, כשכאמור, הגן עם הסיכון הגבוהה ביותר להופעת המחלה היה 4PAX, שהבדילו בין אנשים בריאים לבין כאלה שהמחלה התפרצה אצלם. שינויים אלו היו חוצי קבוצות והופיעו בכל הקבוצות הגנטיות השונות. לאחר השלב שבו נמצא שיש קשר סטטיסטי בין השינוי בגן לבין המחלה, בוצעו בדיקות נוספות כדי לראות שאכן השוני שבגן קשור למחלה, בכך שהוא יוצר חלבון לא תקין.

"במחקר הנוכחי לא הוכחנו קשר סיבתי – כלומר שהשינוי בגנים שמצאנו, וה-4PAX בראשם, הוא זה שגורם להתפרצות המחלה, אבל מצאנו שלכל אורך ורוחב העולם – לשינוי בגנים אלה יש קשר למחלה ושהעובדה שלמישהו יש את הצורה השונה של הגן, מעלה בצורה ניכרת את הסיכון להתפרצות", אמר פרופ' עצמון.

כאמור, הגילוי הנוכחי בא על רקע שתי גישות במחקר הגנטי של מחלת הסוכרת מסוג 2. גישה אחת טענה שהסיבות למחלה נעוצות בשינויים בגנים נדירים ואילו האחרת טענה שהסיבות נעוצות בשינויים בגנים נפוצים. המחקר הנוכחי חיזק את הגישה השנייה ומצא כי המחלה מתפרצת בין היתר בגלל שינויים נרחבים בגנים נפוצים. למעשה, במחקר הנוכחי הצליחו החוקרים להראות ששינויים בגנים נפוצים מסבירים ברמה של כ-75% את הסיבות הגנטיות להתפרצות המחלה.

לדברי החוקרים, שינויים בגנים נדירים מקלים את האפשרות לפתח תרופה, אולם קיים תמיד החשש שתרופה כזו תהייה יעילה רק לקבוצה קטנה של אנשים. שינויים רחבים מקשים יותר על פיתוח תרופה מדויקת, אולם תרופה כזו תהייה יעילה לחלק ניכר מהאוכלוסייה.

"כיום לא מקובל לבצע בדיקות גנטיות בגיל ספציפי כדי לאתר סכרת מסוג 2, אבל ממצאי המחקר בהחלט יכולים לעודד לעשות כך. אולם מעבר לכך, הגילוי וההתמקדות ב-4PAX הוא משמעותי כי אם נצליח לפתח תרופה לתהליך שגורם לשינוי בו נצליח לשנות דרמטית את תהליכי הטיפול באנשים שסובלים מסוכרת מסוג 2 ואולי בעתיד אף להבין כיצד להתמודד איתה עוד לפני שהיא מתפרצת", סיכם פרופ' עצמון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר