מציירים את הכאב

הכאב: ברגל ימין. ככל שהליקוי חריף יותר - כך העיוות הגופני נראה בציור גדול יותר.הציור מבטא את חומרת התסמונת ואת השיבוש בתפיסת הגוף. בהשוואה לרגל שמאל, רגל ימין הכואבת נראית גדולה יותר ומופרדת מהגוף. כמו כן, נראים הבדלים בין שתי הידיים, כך שכל צד ימין נראה תלוש בחלקו מהגוף. בסיס נשיאת משקל הגוף נראה בשיפוע ומעיד על קושי בנשיאת המשקל ובהעברתו לרגל ימין

שיטה חדשה מסייעת לאבחן חולים הסובלים מכאב: במרכז הרפואי השיקומי רעות נעזרים בציור של סכמת גוף כדי לאבחן את עוצמת הכאב ואת משך המחלה בקרב הסובלים מתסמונת הכאב האזוריהמורכב (CRPS).

מדובר באנשים הסובלים מכאב חזק עד כדי חוסר סבילות למגע, לרחצה או לגזירת ציפורניים באחת מגפיהם. חלקם נעזרים בקביים כדי לא לדרוך על הרגל. התסמונת מתבטאת גם בניתוק חברתי.

בעזרת ציור סכמת הגוף אפשר ללמוד על חומרת המחלה. ההנחה היא שככל שהליקוי חריף יותר, כך העיוות הגופני יהיה גדול יותר. עיוות כזה מתבטא למשל בציור ראש שאינו פרופורציונלי לשאר הגוף - גדול או קטן יותר, בציור הגפה הפגועה כקטנה יותר, בציור חלק גוף כמנותק משאר החלקים, בציור של אדם שלא נושא את משקל גופו ועוד. על בסיס הציורים ומחקר שנעשה, הרכיבו ב"רעות" מדד מספרי רציף שמהווה אינדיקציה לחומרת התסמונת ולמשך המחלה.

במחקר השתתפו 60 אנשים, מחציתם חולים. מהממצאים עלה כי אכן קיים קשר בין הליקוי התפיסתי המתבטא בציור איש או אישה לבין עוצמת תסמונת הכאב האזורי. בעקבות זאת הוכנס ציור סכמת גוף ככלי אבחוני ב"רעות", וכעת עמלים על פיתוח גירסה ממוחשבת לאבחון באמצעות שימוש בטאבלטים.

"ברגע שמטופל סובל מכאב עז כל כך והוא נמנע משימוש ביד או ברגל, מועבר מסר תחושתי מהפריפריה למוח. אם המסר הוא שכל הזמן יש כאב, זה גורם לקושי בדימוי הגוף ובסכמת הגוף. מבחן הציור מהווה אינדיקציה לשלב במחלה ועד כמה יש שיבוש בתפיסת הגוף", מסבירה חנה קרפין, חוקרת ראשית, מנהלת היחידה לריפוי בעיסוק ב"רעות", שערכה את המחקר עם פרופ' ז'אן ז'אק וטין, מנהל מכון רעות למחקר ופיתוח, סגן מנהל ביה"ח ומנהל המרכז לשיקום תסמונות כאב.

הטיפול המשקם כולל, לצד הנעת הגפה ועידוד השימוש בה, גם "אימון למוח" כדי לשנות את תפיסת הגוף. "אנחנו מדברים על טיפול שנועד לשחזר את סכמת הגוף שנפגעה, עידוד המוח להבחין בין שני צידי הגוף, בין כאב לבין מגע", אומרת קרפין ומוסיפה כי "במחקר הפיילוט ראינו שבסוף הטיפול, כשהמטופל התבקש לצייר סכמת גוף, היתה חזרה לנורמה בהשוואה למטופלים בריאים. זו תסמונת שקשה מאוד להשתקם ממנה, ובלי התייחסות למימד המוחי איןהחלמה טובה".