"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד הבריאות מפרסם לראשונה: 100 מקרי טיפול שגוי או רשלני

בין השאר, חולה סיעודית בת 85 שקיבלה טיפול שגוי במינון יתר של תרופה שהוביל לפטירתה בתוך עשרה ימים

,עודכן
שר הבריאות יעקב ליצמן // צילום: דודי ועקנין // שר הבריאות יעקב ליצמן

לראשונה בעקבות דו"ח מבקר המדינה משנת 2012, מפרסם משרד הבריאות דו"ח המסכם את פעילות נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד, שבו 100 מקרים של טיפול שגוי או רשלני בחולים - חלקם הסתיימו במוות.

בדו"ח המבקר נמצא בזמנו כי אין הפקת לקחים מערכתית בנושא זה, וכי זמני הטיפול בקבילות ארוכים. עם זאת, דו"ח משרד הבריאות אינו כולל את שמות בתי החולים, שמות החולים והתאריכים שבהם התרחשו המקרים. בנציבות הקבילות מסבירים כי רצו להגן על צנעת הפרט, וכן כי מטרת הבדיקה היתה הפקת לקחים ממקרים שבהם נפגעה בטיחות החולה, על מנת להפיק לקחים מערכתיים.

ח"כ יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות, הגישה השבוע שאילתא בנושא לשר הבריאות יעקב ליצמן בנושא היעדר ציון תאריכי התלונות ומשך הטיפול בהן בדו"ח, וטענה, בין השאר, כי "נושא הרשלנות הרפואית אינו מטופל כראוי", וכי צורך לבחון אותו שוב על ידי מבקר המדינה.

במקרים המתועדים בדו"ח, בין השאר, חולה סיעודית בת 85 שקיבלה טיפול שגוי במינון יתר של תרופה שהוביל לפטירתה בתוך עשרה ימים. "מדובר באסון טיפולי שניתן היה למנוע אותו אילו אחד מהמעורבים היה מקדיש יתר תשומת לב לכללי הטיפול בתרופה זו", כתב נציב קבילות הציבור היוצא, פרופ' חיים הרשקו. בשנתיים שקדמו למקרה זה היו עוד ארבעה מקרים דומים, ולכן בעקבות דו"ח הבדיקה יצאו חוזר והנחיות לרוקחים בנוגע לתרופה מסוימת זו. עוד בדו"ח: 23 מקרים שקשורים לטעויות בהפעלת ציוד רפואי ובמתן תרופות, 19 תקלות בניתוחים שבהן חולה שנקטעה רגלו השמאלית במקום הימנית, 12 מקרים של התאבדות ואירועים חריגים בקרב חולים פסיכיאטריים ו־23 תקלות במיילדות ובגינקולוגיה, ובהן הפסקת הריון במרפאה ללא ציוד החייאה שהסתיימה במוות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר