"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התיק של קצב יחזור לוועדת השחרורים

הוועדה תדון שוב בערעורו של הנשיא לשעבר על ההחלטה שלא לנכות שליש ממאסרו • ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת הפרקליטות

,עודכן
קצב // צילום: גדעון מרקוביץ' // קצב // צילום: גדעון מרקוביץ'

בית המשפט המחוזי מרכז החליט להחזיר את תיק משה קצב, הנשיא לשעבר שהורשע במעשי אונס, חזרה לדיון נוסף בוועדת השחרורים. הוועדה דחתה לפני מספר חודשים את בקשתו לשחרור מוקדם.

החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה בניגוד לעמדת הפרקליטות. בפרקליטות התייחסו להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעניינו של משה קצב וציינו כי "בדיון שהתקיים היום בעניינו של משה קצב נטענה טענה עובדתית אשר טרם גובתה במסמכים רשמיים, אותה מצא בית המשפט לנכון להביא לבירור בפני ועדת השחרורים. יודגש, כי לא ניתנה החלטה לגופם של דברים וכי מדובר בעניין אחד מתוך מכלול שיקולים שעל הוועדה לשקול. עמדתנו בדבר היות האסיר לא ראוי לשחרור מוקדם בעינה עומדת".

בחודש מאי קצב הגיש בקשה להאריך את מועד הגשת הערעור כנגד החלטת ועדת השחרורים, שלא לקצר את עונשו בשליש.

קצב חשש כי אם ידחה את הערעור, עשויות להיות לכך השפעות גם על בקשת החנינה שהגיש לנשיא ראובן ריבלין. סיבה נוספת היא שנשיא בית משפט המחוזי אליו הייתה מוגש הערעור, השופט אברהם טל, ידוע כשופט מחמיר.

שבוע לפני הגשת הערעור, קצב הגיש בקשת חנינה לנשיא ריבלין עקב מצב נפשי קשה בו הוא שרוי, לדבריו. מבית הנשיא נמסר אז כי בקשת החנינה מטופלת וכי עליה לעבור שלבים רבים, כאשר עדיין לא ברור מתי תתקבל ההחלטה לגביה.

כזכור, קצב הורשע בשנת 2010 בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר, אותם הוא מרצה באגף התורני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר