40 שנה למבצע אנטבה: התחקיר הסודי של חיל האוויר נחשף

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מתיר לראשונה לפרסום הקלטות אודיו מהתחקיר שקיים מפקד חיל האוויר בני פלד, מיד לאחר המבצע ובו גילויים חדשים על ההכנות לפעולה

חטופי אנטבה ששוחררו נוחתים בישראל // חטופי אנטבה ששוחררו נוחתים בישראל

במלאת 40 שנה למבצע אנטבה, נחשף התחקיר הסודי של חיל האוויר. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר לראשונה לפרסם את תמלול הקלטות האודיו מהתחקיר שקיים מפקד חיל דאז בני פלד מיד לאחר המבצע, ובו נתגלו פרטים חדשים על ההכנות לפעולה הנועזת בה שוחררו בני הערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף על ידי מחבלים פלשתינים לאוגנדה. 

בתקציר ההקלטה הראשונה, נשמעת השיחה בין ראש ענף משולבים בחיל האוויר למפקד חיל האוויר האלוף בני פלד. במהלך התחקיר עולים שמות של לוחמים וקצינים, שיהפכו מאוחר יותר לראשי הנהגת מדינת ישראל, כגון אהוד ברק (שנקרא אז אהוד ברוג).

במהלך ההקלטה נשמעים הקצינים הבכירים מפרטים אודות התנאים שהובילו להצלחת המבצע הנועז:

"המבצע מתחיל כאשר מפקד חיל האוויר מבקש להכין נתונים לגבי יכולת של קרנפיםׁ (הרקולס) להגיע לאזור אנטבה. יש לנו 10 קרנפים", מסביר ראש ענף המשולבים בחיל האוויר. "אהוד (ברק) תפס את הפרנציפ: הצלחת המבצע תלויה בהפתעה.. וזה היה העיקרון החשוב ביותר במבצע...".

"התחלנו לאסוף חומר על אוגנדה, פסיכולוגיה, מפות וכדומה", מסבירים המפקדים את ההכנות למבצע המורכב שבוצע אלפי קילומטרים מישראל. עוד נאמר בתחקיר כי במהלך ההכנות למצבע נעשו טעויות, והתקשורת בין הגורמים במבצע לקתה בחסר: "מבחינת נוהל הקרב של מטכ"ל נעשתה טעות. אגף המבצעים היה בתרגיל... ובגלל טעות טיפשית לא הכניסו אותנו לנוהל הקרב ונכנסנו רק יום וחצי יותר מאוחר". 

מהתחקיר עולה כי מעט מאוד אנשים היו מעורבים בהכנות לתרגיל – למרות הסערה התקשורתית סביב החטיפה באותם ימים: "מי שהרים את המבצע היו בסך הכל 8-9 אנשים, כיוון שהיה הכרח לשמור על חשאיות".

עוד עולה מהתחקיר כי הועלו מספר תכניות למבצע: "כוח יוטס לקניה, יתקוף סירות וינחת על החוף...יהרוג את המחבלים ואז אוגנדה תשחרר את כולם". תכנית אחרת, שכיום נשמעת דמיונית, נתקלה במכשול בלתי צפוי - תנינים: "יצניחו את טייסת 13 כבר על יד היעד ואז מישהו אמר שיש קרוקודילים".

ככל שהתחקיר הולך ומתקדם, נראה כי התגבשה התכנית שהובילה למבצע ההרואי בה שוחררו החטופים במבצע נועז: "בהתחלה חשבנו לכבוש את  השדה לכמה שעות, להשתלט עליו, להבריח את הכושים משמה ליצור פה בסיס...חששנו מזה שאם נתקע שמה גם עם  החטופים זה יהיה ביזיון בינלאומי...".

"מטרת המבצע הייתה לחלץ את מירב השבויים ולהביא אותם הביתה", אומר בהקלטה השנייה האלוף פלד, וממשיך: "למינימום לחלץ את השבויים אל ארץ שאיננה עוינת. כל המבצעים האחרים לא התקבלו כי הם לא הראו את זה, למרות שאלו שהציעו אותם חשבו שזה יביא את זה, אבל  כשהם בדקו את זה ראו שזה לא יביא את זה, כמו שאמרתי לשלוח חמישה חבר'ה, להרוג את חמשת או עשרת המחבלים, לקשור את עצמם בשבי.. לא היה בזה סבירות שאנחנו נקבל את השבויים בחזרה...".

בהמשך ההקלטה מפורטות המגבלות למבצע, שעיקרן היו הקושי לנחות באנטבה בלי שהאויב ידע מכך, מזג אויר, מסלול ללא אורות.

מההקלטות עוד עולה כי קבלת ההחלטות, הן על ידי הדרג המדיני והן על ידי הדרג האזרחי לא היו פשוטות: "ההצעות האלה (התוכניות השונות למבצע) הוגשו ונדחו מספר פעמים, מספר פעמים עד ראש הממשלה, עד שברגע מסוים שר הביטחון חש שהוא עומד לאבד...שמדינת ישראל הולכת לאבד את פרצופה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר