לפני כ־1,600 שנה רשמו אנשי הקהילה היהודית בנווה המדבר עין גדי לצד רצפת הפסיפס המרהיב של בית הכנסת שלהם את המילים המסתוריות הבאות: "כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו, או אומר לשון הרע על חברו לגויים, או גונב את חפצי חברו, או מי שמגלה את סוד העיירה לגויים - זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות - הוא ייתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים. ויאמרו כל העם אמן ואמן סלה".
המילים הקשות הללו, שלימים זכו לכינוי "קללת עין גדי", נתגלו מחדש באופן אקראי לפני כיובל שנים. זה קרה בשעת חריש בשדה; תחילה התגלו סימנים להימצאותו של בית כנסת עתיק וייחודי. אחר כך נחשפה רצפת הפסיפס. הכתובת עצמה פוענחה שנים אחדות לאחר מכן.
"סוד העיירה", כך משערים החוקרים בני זמננו, טמון בנוסחה הסודית של תהליך הפקת שמן האפרסמון וגידולו, שיהודי עין גדי שמרו עליה מכל משמר. האפרסמון נחשב לטוב שבבשמים בעת העתיקה; מוצר הייצוא היוקרתי ביותר של ממלכת יהודה בתקופת בית שני ואף לאחר מכן. הארכיאולוג פרופ' יזהר הירשפלד שנפטר לפני כעשור, הספיק לפני מותו לחשוף חלקים מהסוד השמור הזה: שלושה מתקנים, לא הרחק מאתר בית הכנסת העתיק של עין גדי, שאותם זיהה כמתקנים להפקת תמציות בושם מצמח האפרסמון (הבלזם).
•••
עכשיו, שנים רבות אחרי שנכתבה הקללה, הביאה הפגיעה הכלכלית המתמשכת שמכת הבולענים מנחיתה על אזור עין גדי ותושביו, להחלטה יוצאת דופן: "העתק" של בית הכנסת העתיק יוקם כאטרקציה תיירותית־דתית בתחום קיבוץ עין גדי, על צלע ההר המובילה ליישוב.
כיאה לבית הכנסת הנמוך בעולם הוא ייקרא "מעמקים". בית הכנסת החדש יוקם על פי הדגם והקונספט של בית הכנסת העתיק, אבל אין מדובר בשחזור של אחד לאחד.
הדמיה של "מעמקים", בית הכנסת שיוקם בקיבוץ // צילומים: באדיבות רשות הטבע והגנים, באדיבות צבי פסטרנק, אורית בורטניק
חלק מהממצאים ומהכתובות שהוצאו לאורך השנים מבית הכנסת העתיק של עין גדי ומוצגים כיום במוזיאון רוקפלר ובמוזיאון הכט בחיפה, יועברו אל מרכז המבקרים החדש שיוקם לצד בית הכנסת "מעמקים". גם "כתובת הקללה" תשוכן שם. רק אם יתקרבו הבולענים גם אל הפסיפס הנדיר - שמצבו האובייקטיבי אינו מזהיר - ויאיימו גם עליו, יועתק גם הוא אל בית הכנסת החדש.
כ־1,400 יהודים חיים בששת יישובי המועצה האזורית תמר, אוכלוסייה שאינה דתית. היוזמה להקמת בית הכנסת הראשון באזור זה מאות בשנים לא באה מהם. חלק מהם, כנראה מיעוט, אף מתנגד לה. מאחורי הפרויקט החדש עומדים ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, והאדריכל צבי פסטרנק, שעוסק כבר שנים בהפיכת יישובים "רגילים" ליישובים תיירותיים.
"מעמקים" נולד כ"מענה כלכלי־תרבותי" לפגיעת הבולענים הקשה באזור, כאלטרנטיבה יהודית תיירותית יציבה יותר, מול הנזק העצום שהבולענים מביאים על אזור עין גדי. ליטבינוף מדבר על "מוקד חדש של עלייה לרגל עבור תיירים מכל העולם". ההתרגשות שנלווית לשחזור בית כנסת כה עתיק חורגת מהפן הכלכלי.
500 בולענים בשנה
הבולענים שעליהם נכתב לא מעט, פגעו, פוגעים ומאיימים להמשיך לפגוע באזור עין גדי ובאזורים סמוכים לו לאורך החוף המערבי של ים המלח. מעט רקע על תופעת הטבע המפורסמת הזאת הכרחי להבנת העלילה:
לפני 40 שנה, בשנת 1976, עמד מפלס ים המלח על מינוס 398 מטרים מתחת לפני הים. בראשית 2016 הגיע מפלס הים למינוס 430 מטרים, ובעוד כ־20 שנה הוא עתיד, על פי התחזיות, לרדת בעוד כ־25 מטרים.
צילומים: באדיבות רשות הטבע והגנים, באדיבות צבי פסטרנק, אורית בורטניק
קצב הירידה גובר עם השנים. אם בעבר המפלס ירד בכשישה מטרים בכל עשור, בעשור האחרון הוא איבד כבר 11 מטרים. הגורם העיקרי להתייבשות המואצת של ים המלח הוא תפיסת המים הזורמים אליו על ידי ישראל, ירדן וסוריה. ככל שהים בורח פנימה, קצב היפערות הבולענים גדל. ב־1996 נספרו כ־200 בולענים. ב־2006 נמנו כ־1,800, ובשנה שעברה הגיע מספרם לכ־5,500. מדי שנה נפערים 500 נוספים.
ישראל נעזרת כיום בלוויין של סוכנות החלל האיטלקית שמפיק הדמיית רדאר של האזור, כדי לצפות מראש את מיקום היווצרות הבולענים. אזורים רבים לאורך ים המלח כבר נפגעו. אזור עין גדי ספג מכה קשה במיוחד. ב־1998 נסגר חניון הקמפינג שלו. אחר כך ננטשו חלק ממטעי התמרים וצמרותיהם נכרתו. תחנת דלק סמוכה פונתה אף היא. קטע מכביש 90 הסמוך נסגר בשל סכנת קריסה והוסדר מעקף דרך המטעים החקלאיים של עין גדי. המראות אינם מלבבים, בלשון המעטה: סוכות מציל וחופים נטושים, מדרגות ירידה לים ורציפי עץ שנותרו הרחק מאחור בלב המדבר, כבלים וצינורות שנותרו תלויים באוויר ומבנים שקרסו אל תוך בולענים.
בבית הכנסת העתיק, הסמוך עתה ל"כביש המטעים", שעוקף את כביש 90 (ובאטרקציות אחרות באזור), עדיין מבקרים כ־400 אלף תיירים מדי שנה. הסכנה עדיין לא הגיעה אל האתר העתיק, אבל בקצב הזה - אין לדעת מה יילד יום.
בניית בית הכנסת החדש "מעמקים", במתכונת בית הכנסת העתיק על צלע ההר, נועדה בראש ובראשונה להזריק דם חדש לוורידים המסתיידים של התיירות באזור, לייצר אטרקציה תיירותית משמעותית ולמשוך לאזור קהלים רחבים מהארץ ומחו"ל. ראש המועצה האזורית תמר, ליטבינוף, הטיל את מלאכת התכנון המחודש על האדריכל פסטרנק, יליד דימונה, שמוביל כבר שנים פרויקטים לעידוד תיירות מקומית בפריפריה מטעם משרדי הממשלה. פסטרנק תיכנן בעבר פרויקטים ביישובי הצ'רקסים והדרוזים בצפון. הוא פיתח מודל להפיכת יישובים רגילים ליישובים תיירותיים ופעל ברוח זאת במקומות כערד, בית אשל שליד באר שבע ונאות הכיכר.
דב ליטבינוף, ראש המועצה תמר. "הפסיפס יישאר במקומו" // צילום: ליאור מזרחי
את "מעמקים" החדש פסטרנק ומועצת תמר מבקשים להפוך למרכז תרבות דתית, מורשת והיסטוריה של עין גדי בפרט ואזור ים המלח בכלל. בניית המתחם מתוכננת להימשך כשנתיים. העבודות צפויות להתחיל בראשית 2017. התקציב - 6 מיליון שקלים - עדיין לא גויס במלואו. משרד הדתות, כך נראה, ישתתף גם הוא.
"מעמקים" טרם אושר פורמלית על ידי ועדת התכנון המקומית. ליטבינוף, שעומד בראשה, משוכנע שיזכה לברכת הדרך. התוכנית משתרעת על פני כ־600 מ"ר. היא כוללת אולם תפילה בשטח של כ־300 מ"ר שיכיל כ־150 איש, מקווה ואולם אירועים. לצד "מעמקים" וכחלק ממנו יוקם מרכז מבקרים ובו תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים שונים מבית הכנסת העתיק, שכיום מפוזרים במוזיאונים ברחבי הארץ.
ליטבינוף יודע שהוא יצטרך להתגבר על התנגדות חלק מהחברים בקיבוץ עין גדי לבניית בית כנסת של ממש ביישובם, אבל מאמין שהתוכנית תעבור. "מעמקים", הוא אומר, "יהיה עוגן תיירותי מחודש לאזור שלנו שסבל לא מעט בשנים האחרונות. עיקר המשתמשים שיתפללו בפועל בבית הכנסת יבואו מבחוץ, ומרכז המבקרים ישלים אותו". ליטבינוף מבהיר כי "כרגע, הפסיפס יישאר במקומו בבית הכנסת העתיק, אבל אם תיווצר סכנה, נבדוק אפשרות להעביר אותו ל'מעמקים' החדש; הכל כמובן בתיאום עם רשות העתיקות. מבחינתי", הוא אומר, "מדובר בעשייה מרגשת, בפרויקט לדורות".
האדריכל פסטרנק עיצב את חזיתות בית הכנסת החדש "כשכבות של אדמה ואבן מקומית, שכאילו נחשפו במקומן. מי שייכנס אל תוך חלל בית הכנסת", מתאר פסטרנק, "יגלה את אולם התפילה העתיק; אולם תפילה בעל דמיון וזהות לרבים מהמוטיבים כפי שהתגלו בחפירה הארכיאולוגית בבית הכנסת העתיק בעין גדי. מפלס אולם התפילה", הוא מסביר, "יהיה נמוך ממפלס הכניסה למבנה. למבקרים באולם יהיה נדמה כאילו בית הכנסת נבנה מסביב לממצא הארכיאולוגי שחפור באדמה. גם מושבי המתפללים עוצבו כאבן מקומית מקדמת דנא".
המגילה נסרקה בסי.טי
התוכנית לבנות את "מעמקים", שיהיה כנראה בית הכנסת הנמוך ביותר בארץ והנמוך ביותר בעולם, בדמות או בדמיון לבית הכנסת העתיק בעין גדי, מספקת הזדמנות נוספת להיזכר באחד המונומנטים הארכיאולוגיים הנדירים שהתגלו בארץ בעשור השני למדינה. באופן מפתיע, גם שנים כה רבות אחרי חשיפתו, הוא עדיין מספק ממצאים חדשים.
בשנת 1965, במהלך עבודות חקלאיות, נחשפו הממצאים הראשונים שהעידו על הימצאותו של בית כנסת עתיק באזור עין גדי. חמש שנים אחר כך החלו הארכיאולוגים דן בר"ג, יוסף פורת ואהוד נצר לחפור במקום. הממצאים העידו על בית כנסת שהתקיים במקום כ־400 שנה. חלקו מהמאה השלישית לספירה וציר האורך שלו הוא מדרום לצפון-צפון־מערב, לכיוון ירושלים. חלקו האחר מהמאה השישית, אז הורחב ונוספו לו עוד חדרים, פרוזדור ופתחים.
לצד הפסיפס נתגלה מאגר ובו יותר מ־4,000 מטבעות, כנראה תוכן קופת הצדקה של בית הכנסת; גביע מברונזה; קישוטי פרוכת רקומה חוטי ועלי זהב ומנורת שבעת קנים זעירה עשויה מכסף. באתר התגלה עוד ממצא מיוחד: מנורת ברונזה קטנה ויצוקה, בעלת שבעה קנים, שהיתה חלק מקישוט שנתלה על ארון הקודש.
חלק מהממצאים הוצגו בעבר במוזיאון הכט, בתערוכת "עין גדי - כפר גדול מאוד של יהודים". שם התערוכה ניתן לה בזמנו בהשראת אבסיביוס, מאבות הכנסייה הנוצרית, שכתב במאה הרביעית לספירה על עין גדי, בחיבורו "האונומסטיקון": "והיום הוא, עין גדי, כפר גדול מאוד של יהודים, נמצא אצל ים המוות", עדות המלמדת על שגשוגו של היישוב היהודי במקום בראשית התקופה הביזנטית.
צילומים: באדיבות רשות הטבע והגנים, באדיבות צבי פסטרנק, אורית בורטניק
לצד הפסיפס שמקושט בדמויות עופות ובעיטורים שונים ולצד גומחת ארון הקודש, התגלו בסיטרה המערבית של בית הכנסת ארבע כתובות מסקרנות, שונות זו מזו. האחת, היא "כתובת הקללה", שתמצא כנראה את מקומה בתוך "מעמקים" החדש. בכתובת אחרת נמנים י"ג אבות העולם: מאדם, שת ואנוש ועד - שם, חם ויפת. בכתובת נוספת נמנים 12 המזלות ו־12 החודשים. אחר כך מובאים שמות שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, ושלושת רעי דניאל: חנניה, מישאל ועזריה שהושלכו לכבשן האש. השורה הראשונה בכתובת השלישית מציינת שלושה אחים: יוסה, עזרין וחזקין, בניו של חלפי שתרמו לעשיית הרצפה במקום, ואחר כך מובאת "כתובת הקללה".
רק לפני שנה קיבל הציבור בישראל תזכורת מרעישה מבית הכנסת העתיק בעין גדי, כאשר חוקרי רשות העתיקות הצליחו לפענח באמצעות טכנולוגיות מתקדמות את הטקסט ממגילה שרופה שנמצאה בבית הכנסת העתיק בעין גדי לפני 46 שנה! המגילה תוארכה למאה השישית לספירה והמילים שפוענחו הן המילים הראשונות מספר ויקרא.
שרידי הקלף המפוחמים של המגילה השרופה נמצאו, כאמור, לפני כמעט יובל שנים באזור גומחת ארון הקדוש באתר בית הכנסת העתיק בעין גדי. הארכיאולוגים העבירו את הממצא המפוחם למעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, אך שם לא הצליחו לפענח ממנו דבר. הגליל הוחזר אפוא למעבדות של רשות העתיקות במוזיאון ישראל, ואוחסן שם לאורך ארבעה עשורים.
רק בשנים האחרונות פותחה שיטה שאיפשרה בפעם הראשונה לפענח טקסט מתוך הקלף המפוחם. החוקרים השתמשו בסריקת סי.טי מהסוג שמשמש בדרך כלל לסריקת גופם של עכברי מעבדה. התוצאות נשלחו לאוניברסיטת קנטקי בארה"ב, ובאמצעות תוכנת הדמיה דיגיטלית נמצאו ב"מגילה" הזעירה שבעה פסוקים מתחילת פרק א' של ספר ויקרא.
פענוח המגילה הפך אותה לחלק מספר התורה הקדום הראשון, שמתגלה כממצא ארכיאולוגי בבית כנסת עתיק, וגם לספר התורה הקדום ביותר שהתגלה, אחרי המגילות הגנוזות ממדבר יהודה. אלה מתוארכות למאה הראשונה לספירה, כ־500 שנה לפני המגילה השרופה מעין גדי.
ד"ר יוסף פורת, מהחופרים הראשונים בעין גדי לפני כ־47 שנה, מגלה ל"ישראל השבוע" כי במהלך השנה האחרונה נמשכה במעבדות רשות העתיקות עבודת הפענוח של הטקסט השרוף במטרה לפענח שכבות נוספות של המגילה, וכי החוקרים נחלו הצלחה. הטכנולוגיות המתקדמות הביאו לפענוח פסוקים רבים נוספים, והפעם מפרק ב' של ספר ויקרא. פרטים ראשונים על כך יופיעו בפרסום מדעי שד"ר פורת עומד להוציא לאור בקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו