התרגילים של פואד

טוב, מה חדש בקרקס הנושא את השם: משפט השוחד של השר לשעבר בנימין (פואד) בן־אליעזר? הופסקו ההצגות בו? השופט בני שגיא, שבידיו הדבר, עשה סוף לחרפה? הסחבת היזומה של הכמעט נשיא המדינה, הגיעה לקיצה?

צר לי, אבל אינני איש בשורה. הקרקס הזה נמשך עד אתמול כאילו לא היה בסביבה שופט שידפוק על השולחן. כאילו לא היה מי שיאמר לנאשם המיוחס: די, נמאסת, אל תנצל את המחלות שלך לרעה. אתה יודע כמוני: לבתי הכלא נשלחו גם עברייני צווארון לבן, שמצבם הבריאותי היה חמור משלך, בהם שופט מחוזי לשעבר.

הצגת הבכורה בתיק הזה נקבעה ל־2.2.16, באולמו של השופט ג'ורג' קרא. בתאריך הזה אמור היה החבר פואד לקום על רגליו ולומר אם הוא מודה באשמה או כופר בקבלת שוחד המיליונים מארבעה אנשי עסקים שעומדים איתו לדין; אם הוא עדיין דבק בגרסתו במשטרה שהכספים האלה היו רק "הלוואות" תמימות מחברים. 

זה לא קרה כי שבוע קודם לכן ביקש הכמעט נשיא המדינה, באמצעות פרקליטיו עוה"ד יעקב וינרוט ועמית חדד, לדחות את מועד ההקראה. נימוקו: הוא חולה ועובר טיפולי דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. 

הפרקליטות התנגדה, אולי משום שהבינה שזהו רק תרגיל חימום של בן־אליעזר, אבל כבודו נענה לבקשה "מתוך התחשבות במצבו". הוא הלך לקראתו, דחה את מועד ההקראה בשלושה שבועות, עשה הכל כדי שלשר הביטחון לשעבר יהיה מספיק זמן להיערך למועד החדש: יום ב', 22.2.16. 

אלא שעוד לפני שיבשה הדיו על ההחלטה, קיבל כבודו מפרקליטי הנאשם בקשה חדשה: לדחות את מועד ההקראה בשבועיים נוספים מהטעמים שהזכרנו. הפרקליטות שוב התנגדה והציעה שההקראה תיעשה בהיעדרו ותשובתו תימסר באמצעות פרקליטיו. התנגדותה התקבלה הפעם.

מישהו חשב שפואד שלנו יעצור כאן? לא מי שמכיר את איש המופת הזה. פואד הגיש בקשה שלישית - הפעם לפטור אותו מהתייצבות לדיון שבו יוקרא כתב האישום - ושוב נדחה. 

ההחלטה ניתנה לא לפני שהשופט קרא קבע בין היתר: "יש יותר ממידה של צדק בהתנגדות באי כוח המדינה... הדברים מקבלים משנה תוקף לאור היעדרה של תעודה רפואית שמעידה על אי יכולתו של הנאשם להתייצב לדיון במועד שנקבע".

זו היתה סטירה שנייה ולאחריה, ממש באותם ימים, ספג בן־אליעזר סטירה נוספת - הפעם מידיו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט: האחרון דחה את בקשתו להורות על עיכוב משפטו. הוא לא מצא סיבה אמיתית להיענות לה.

מה שריכך אולי את עוצמת המהלומה, היתה הבשורה הבאה: השופט ג'ורג' קרא, אימת השחיתות השלטונית, הוחלף לבקשתו בשופט בני שגיא שעדיין לא הטביע חותם בנושא הזה. 

בן-אליעזר. ממשיך להתחמק מרגעי האמת בביהמ"ש // צילום: דודי ועקנין

שגיא נחשב שופט רך ומקל, וכצפוי הסתער עליו בן־אליעזר בסוף מאי וביקש ממנו לדחות שתי ישיבות שמועדן נקבע זמן רב קודם לכן. נימוקו: טיפול רפואי מסוים שלו הוא נזקק. 

כצפוי, נתקלה הבקשה בהתנגדות נציגות התביעה, עוה"ד שרון כהנא, חופית שרים וסוזנה שור (הן הסכימו שהדיונים יתקיימו ללא נוכחות הנאשם); כצפוי, החליט כבודו החדש לבטל את שתי הישיבות ולקבוע מועדים חדשים.

וכצפוי, תרגילי הסחבת לא נעצרו בתחנה הזאת ולפני שבועיים הגישו פרקליטי הנאשם בקשה נוספת: לדחות דיון שנקבע לראשית יולי. התביעה התנגדה והביעה את הסכמתה לכך שהנאשם לא יגיע לדיונים. אם בכל זאת יתעקש להיות נוכח, הוסיפה, היא מוכנה שהדבר ייעשה מביתו באמצעות וידאו קונפרנס.

בן־אליעזר לא קפץ גם על ההצעה ההוגנת הזאת, אבל השופט שגיא סירב הפעם לבטל את הדיון. הוא הורה לבדוק את הנאשם בידי רופא מומחה מטעם המדינה ולבחון את הצעת התביעה לקיים את הדיון באמצעות שיחת ועידה מצולמת.

כשהתעורר חשש שבן־אליעזר שוב ינסה להתחמק - אחרי שטען ברצינות שקשה יהיה לו להגיע לבדיקה בירושלים - הוסיף השופט אזהרה: "היה והנאשם לא יתייצב - יראה בו בית המשפט כמי שנמלט מאימת הדין".

השופט שגיא. האסימון נפל לו // צילום: יוסי זליגר

האמירה הזאת עשתה את שלה: פואד לא העז להתחמק, נבדק לפני יומיים בידי רופא מומחה, והשופט הורה לו להתייצב לישיבה הקרובה בעוד שבוע. אז יחליט שגיא אם המשפט יפתח כשפואד נוכח פיזית באולם או "רק" בעזרת וידאו קונפרנס.

 

היועץ המשפטי רומז

האם פרשת ההונאה הגדולה של בנק לאומי בארה"ב בעידן היו"ר לשעבר איתן רף, המנכ"לית לשעבר גליה מאור, והמנהל לשעבר של החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית צבי איצקוביץ - הונאה שאילצה את הבנק לשלם לרשויות המס בארה"ב כופר בגובה 1.6 מיליארד שקלים - עומדת להפוך לחקירה פלילית בישראל?

האם הגענו למקום הזה ושלושת בכירי הבנק ייקראו בקרוב לחקירה תחת אזהרה בגין ההונאה המתמשכת בחו"ל?

לפי כל הסימנים, זה מה שעומד לקרות. רמז לכך נמצא השבוע בעמדה שהציגה נציגת היועמ"ש בדיון המתנהל בפני השופט המחוזי בת"א, חאלד כבוב - דיון שבסיומו אמור השופט להחליט אם לאשר או לפסול את הסכם הפשרה בין הבנק לשלושת האחראים לשערורייה.

השופט כבוב. יעניק מתנה למאור? // צילום: אתר בתי המשפט

במסגרת ההסכם אמורים שלושת הבכירים לשעבר להחזיר יחד לבנק סכום מגוחך של 5 מיליון שקלים, כאשר מובטח להם שבהוצאותיהם בהליכים הפליליים, אם וכאשר יהיו, יישא הבנק. למה? ככה. 

היועץ המשפטי לא אהב בלשון המעטה את ההסכם המביך, הציע לשופט למצוא נקודת איזון טובה יותר, וגילה שכבר בשלב זה קיימות אינדיקציות לקיום מידע על הפרת החוק בחו"ל.

רוצה לומר: אנחנו מתקרבים למגרש הפלילי. עו"ד רם כספי, הפה של הנרדפים המדומים, הבין מיד את הרמזים והגיב: "שמענו פה מילים כמו חקירות, עבריינים ועבירות חמורות. מהיכן בא הרוע הזה? מהיכן השפיטה בטרם משפט? איך הופכים אנשים שהקדישו לבנק 40-30 שנה מחייהם, לעבריינים?"

עו"ד כספי. "מאין בא הרוע?" // צילום: גדעון מרקוביץ'

איך? אתה באמת לא יודע? אתה יודע. אתה מבין. אל תתבלבל ואל תבלבל אחרים.    

  

האשליה של גפסו 

אנחנו נפרדים היום מראש עיריית נצרת עילית לשעבר, שמעון גפסו, שהורשע בתיווך לשוחד וביום א' הקרוב, באיחור של שנים, ייכנס לכלא לריצוי חצי שנת מאסר בפועל.

מה שלא עשה השופט המנותק בחיפה, עודד גרשון, שהרשיע אותו בשוחד בלי להטביע על מצחו את הקלון ובלי לשלוח אותו לכלא - עשו שלושה שופטים בעליון: אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק־ארז. הם הסבירו לגפסו עם כפית קטנה את חומרת מעשיו ומדוע עליו להימצא מאחורי סורג ובריח. 

גפסו. דלת ועדת השחרורים תהיה נעולה בפניו // צילום: חגי אהרון

גפסו נערך בסוף השבוע לקראת כניסתו לכלא וכבר הבטיח למקורבים שבעוד פחות מארבעה חודשים, אחרי ניכוי שליש על התנהגות טובה, הוא יימצא בחוץ. הוא חי באשליה: שישה חודשים הם שישה חודשים נטו - זה מתחם הענישה שאינו מקנה לאסירים זכות לפנות לוועדת השחרורים ולבקש ניכוי שליש מהעונש. זה קו הגבול.

אילו חפצו כבודם לרחם דווקא עליו, היו גוזרים עליו שישה חודשי מאסר ושבוע, או אפילו ויום - ובכך פותחים למענו את שערי ועדת השחרורים. הם לא חפצו בכך, ולכן היחידה שרשאית לנהוג בו לפנים משורת הדין היא נציבת בתי הסוהר, עפרה קלינגר.

היא ורק היא רשאית לקצר את עונשו. אבל למה שהנציבה תעשה זאת? על מה בדיוק בונה המורשע שירד לחיי שומרי הסף בעיריית נצרת עילית?

 

שיעור בשכל ישר

לפני כשבוע, בכנס לכבוד הופעת ספר חדש שעוסק בדיני ההגבלים העסקיים - פרי עטם של עוה"ד איתן אפשטיין ותמר דולב־גרין - ניתנה לנוכחים הזדמנות לשמוע דברים מעניינים מפי השופט פרופ' עופר גרוסקופף. מפי שופט שעוסק בשמיעת תביעות ייצוגיות, בין היתר נגד מונופולים.

השופט גרוסקופף. חושב על טובת הציבור // צילום: אתר בתי המשפט

בפאנל הזה נטל חלק גם הפה של ברוני הגז ומונופולים אחרים, עו"ד צביקה אגמון, והדיון התמקד בשאלה האם חוק ההגבלים העסקיים, הקובע שאסור למונופול לגבות מחיר לא הוגן, חל גם על מחיר מופרז; האם גם מחיר מופרז הוא בלתי הוגן, או שמא רק מחיר נמוך במיוחד (המכונה "טורפני"), שבאמצעותו מבקשים אנשי המונופול לרסק מתחרים?

הדיון הזה התקיים כאשר נכון לעכשיו יש כבר פסק דין ראשון, שניתן על ידי השופטת המחוזית אסתר שטמר בתביעה ייצוגית נגד תנובה. פסק הדין שלה קובע שאסור למונופול לגבות מחיר מופרז - כלומר, למונופולים החזיריים יש סיבה להיות מודאגים. כבודה העמידה אותם במקומם. 

זו היתה גם עמדתו של גרוסקופף, שהפך את נאומו לשיעור בשכל ישר, וביקש להמחיש את השקפתו באמצעות השאלה הבאה: נניח לרגע שמגיע אלינו חייזר ("חוצן" כלשון השופט) והיו אומרים לו שהחוק בישראל אוסר לגבות מחיר בלתי הוגן - האם הוא היה מפרש זאת כמחיר גבוה מדי, או נמוך מדי?

ודאי שהיה אומר גבוה, מיהר השופט להשיב, והוסיף דברים שהשורה התחתונה שלהם ברורה: תפקיד הרשות להגבלים עסקיים הוא להגן על הצרכן. בשביל מה היא מגינה על התחרות, המשיך וחידד את הדברים, אם לא כדי לשרת את הצרכנים? תפקידה הוא להגן על הציבור, ותפקיד בית המשפט, כשמובא בפניו תיק מתאים, לאכוף את החוק.

מילים כדורבנות. אמירה שהממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, חייבת להפנים. אמירה של מי שחושב על הציבור, מול המונופולים שחושבים על חשבון הבנק שלהם. 

 

תיקים באפילה

חלפו כמעט שבועיים מאז נמתחה ביקורת חסרת יסוד על ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי - זה שהורה לרכז מידע המחשיד בפלילים חברי כנסת ושרים - ובצדק לא קרה דבר. יצחקי פעל כמתבקש מתפקידו. 

אבל ההחלטה המקצועית הזאת אינה צריכה לפסוח על תיקי חקירה בעייתיים שטופלו ביאח"ה לפני שנתיים, שלוש וארבע ועולה מהם ריח רע. התיקים האלה אינם כלולים ברשימת יצחקי, ובכל זאת מה שקרה בהם במהלך החקירה מעלה חשד לרשלנות חמורה.

אחד המקוממים שבהם היה אמור להוביל לחקירה באזהרה נבחר ציבור ידוע מאזור הצפון, הנחשב לבעל קשרים במשטרה. אמור, אני מדגיש, כי על פי בדיקת עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת, הוא לא נקרא אליה אפילו פעם אחת. דילגו מעליו בקלילות כאילו אינו קשור לתיק שממנו עולים חשדות כבדים לפלילים.

בתיק שני, זה המתאר חלק גדול ממסכת פרשיות השחיתות בצמרת קופת חולים מאוחדת, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב כתב אישום נגד 21 נאשמים. מי לא נכלל ברשימה אף שנחשף בקלונו בחקירת מבקר המדינה ובתחקיר "ישראל היום"? מי חסר בה אף שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהקופה? מי לא נחקר אפילו פעם אחת באזהרה בנושאים המהותיים? 

המנכ"ל לשעבר, שמואל מועלם. מדוע? שאלה טובה, כמו כמה שאלות נוספות בנושא.

מועלם. אחד המנצחים על תזמורת השחיתות // צילום: יוסי זליגר

מי עוד נחלץ בשלום מכתב האישום הזה, אף שגם הוא היה נגוע בשחיתות אישית? המנכ"ל שקדם למועלם, עוזי סלנט. מי החמקן השלישי מכתב האישום באדיבות המשטרה והפרקליטות? הרוקח הראשי לשעבר, ג'ורג' שריקי. האיש המושחת שחבש כמה כובעים והזרים לכיסו סכומים נכבדים - לא נשרט אפילו. 

איך קרה ששלושת ראשי התזמורת נחלצו בשלום מהפרשה? מי אחראי למריחה שעוד נשוב אליה בקרוב?

תשובת הפרקליטות בעניין סלנט ומועלם: "מדובר בפרשה מסועפת הכוללת חשדות ותת־פרשיות שונות אשר הוזכרו בדו"ח המבקר ונבדקו בידי המשטרה. בנוגע לחלק מהחשדות נחקרו השניים באזהרה, ובסופו של יום נמצא כי אין די ראיות להעמדתם לדין ברף הנדרש בהליך פלילי".

קראתי וצר לי על התשובה הזאת - תשובה שבוודאי אקבל גם בפרשת הרוקח שריקי. היא אינה משקפת את החומרים שמבקר המדינה העביר למשטרה. היא אינה משקפת את הסיפור האמיתי בתיק הזה.

השאלות האלה מזמינות בדיקה פנימית יסודית - לפחות במשטרה. אי אפשר לעבור עליהן לסדר היום - גם לא בתקופה שבה אגף החקירות קוצר הצלחות, ועומד לקצור בקרוב מאוד הצלחות גדולות נוספות. אין לערבב שמחה בשמחה.

 

אריה דרעי והשקופים

כשאריה דרעי התחפש לפני שלושה שבועות בפעם המי יודע כמה לנציג השקופים; כשהוא התחייב אישית ובאמצעות נושאי כליו ללכת עד הסוף בפרשת רמי סדן, הגזען כלשונו, ולגרום לסילוקו מראשות ערוץ 10 - אמרתי לכמה חברים שאחרי הרעש והמהומה הוא יתקפל כי מילה שלו אינה מילה. הוא לא נלחם בגזענות בפרשת התלמידות בעמנואל והוא לא יילחם גם בפרשת סדן.

 אם זה יקרה, אמרתי, אוכל את הכובע שלי.

עם שניים מהחברים, בהם עמיתי עוזי דיין, התערבתי על ארוחה במסעדה שהם יבחרו. השבוע התברר שצדקתי: סדן נכנס לתפקידו בלי שדרעי יממש את איומיו. הגזענות לא באמת מטרידה אותו.

דרעי. עוד מצג שווא // צילום: אורן בן חקון

האיש שבכל מערכת בחירות משחרר לאוויר את השד העדתי; שיוצר קרע זמני בחברה בניסיון לקושש מנדט; שמתעתע בכתבי החצר וברבים מאנשי ש"ס; שלא ניסה בכובע האחראי לפריפריה להציל את מוזיאון הבובות בערד - שוב לא הפתיע.

אותו רמאי, אותו מאחז עיניים, אותו עסקן מפוקפק שלא הייתי קונה ממנו מכונית משומשת - לא השתנה. הוא ממשיך לירוק לציבור שלו בפרצוף.    

 

ליצמן נוטע תקווה

פעמיים דיווחנו כאן החודש על החרדה לגורל המרכז הגריאטרי הממשלתי בראשון לציון; פעמיים דיווחנו על הניסיונות לייבש אותו ולמנוע קליטת מאות קשישים ניצולי שואה ונזקקים. הפרסום מצא אוזן קשבת אצל שר הבריאות יעקב ליצמן, וזה נכנס לתמונה. יש לו, עושה רושם, רצון לעזור.

נכון לעכשיו אומר רק זאת מפי אנשי ליצמן עצמם: המוסד לא ייסגר וכרישי נדל"ן לא יתקרבו אליו. השר לא ירשה שזה יקרה. 

עכשיו צריך לקוות ששערי המוסד הזה ייפתחו באמת מחדש, שייקלטו בו מאות קשישים סיעודיים, שביתנים שיד מכוונת גרמה להרס שלהם - ישופצו. שהרי זה, בסופו של דבר, העיקר.

המשך יבוא, לרבות התירוצים המבישים להצדקת סגירת המקום. אנחנו רק בפרומו של הפרשה המצמררת הזאת.

בהשתתפות: מיכל שבת, עוזי דיין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו