"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרת המשפטים איילת שקד: "הגבלת זמני חקירה שמה סוף לסחבת בטיפול בהליכים פליליים"

שרת המשפטים איילת שקד תפיץ תזכיר חוק להגבלת חקירה וסוף לסחבת בעבירות עוון ופשע • שקד: "הצעת החוק שמה קץ למצב האבסורדי ומגבילה את משך החקירה ובה בעת יוצרת איזון ונותנת כלים ופרק זמן ארוך לרשויות לעשות את עבודתן"

,עודכן
שרת המשפטים איילת שקד הפיצה תזכיר להגבלת משך החקירות הפרטיות // צילום: מרק ישראל סלם // שרת המשפטים איילת שקד הפיצה תזכיר להגבלת משך החקירות הפרטיות // צילום: מרק ישראל סלם

שרת המשפטים איילת שקד תפיץ תזכיר חוק להגבלת חקירה וסוף לסחבת בעבירות עוון ופשע, במקרים שרשויות החוק החלו לחקור כעבור זמן רב.

נכון להיום, התיישנות על עבירות עוון ופשע מתאפסת אם מתבצעת במהלך שנות ההתיישנות פעולת חקירה בעניין. כך, למשל, בהתאם לחוק הקיים בעבירת פשע שההתיישנות עליה היא 10 שנים, אם כעבור 9 שנים בוצעה פעולת חקירה, "מונה ההתיישנות" מתאפס ומתחילה הספירה מחדש. פתיחת ההליך היה למעשה פרצה בלתי מוגבלת של תקופות ההתיישנות.

על פי התזכיר החדש, יוגבל פרק הזמן הנוסף. להארכת ההתיישנות, לתקופות של בין 3 ל- 5 שנים בלבד, במקום תקופה בלתי מוגבלת כפי שהיה עד עכשיו. זאת, למעט בנסיבות שבהן ההתיישנות תושהה: אדם בחו"ל ואי אפשר לחקור אותו, עד מרכזי בחו"ל, הליכים של שימוע שאינם תלויים במשטרה יש כמה חריגים – התקופות לא נספרות.

ביחס לעבירת רצח, קובע תזכיר החוק כי כלל לא תחול עליה התיישנות בכלל, כפי שקיים בהרבה מאוד מדינות בעולם.

באשר להתיישנות עונשים, לאחר שאדם הורשע, נקבע בתזכיר כי ההתיישנות על עבירות פשע תוארך ל- 30 שנה במקום 20 שנה הנהוג כיום, וגם במקרה זה לא תהיה התיישנות על עבירת רצח.

שרת המשפטים איילת שקד: "הגבלת זמני חקירה שמה סוף לסחבת בטיפול בהליכים פליליים וקובעת שחקירת נאשמים לא תקטע את מרוץ ההתיישנות. מה שקרה בפועל עד היום הוא שחקירות לא הוגבלו בזמן והפכו את העבירות לבלתי מתיישנות ואנשי נותרו בחזקת נאשמים למשך תקופות ארוכות. הצעת החוק שמה קץ למצב האבסורדי ומגבילה את משך החקירה ובה בעת יוצרת איזון ונותנת כלים ופרק זמן ארוך לרשויות לעשות את עבודתן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר