מי יאחד את ירושלים?

חג שבועות שהגיע בצמוד לסוף השבוע עשה שירות טוב להפועל ירושלים וסיפק לקברניטיה הזדמנות לאסוף את השברים. בבירה צריכים להתחיל להתרגל לתואר "סגנית האלופה", אך הנהלת הקבוצה לא ביזבזה יותר מדי זמן וקיימה כבר פגישות מרתוניות, שבחלק מהן השתתף גם המאמן (היוצא?) דני פרנקו.

פרנקו סיים את חוזהו בקבוצה והבעלים אורי אלון ואנשיו מתלבטים בין שתי אופציות מרכזיות: השארתו או החתמת מאמן זר. האפשרות השלישית היא החתמתו של פיני גרשון כמנהל ספורטיבי ותחתיו צוות אימון, אולם היא פחות סבירה לפי שעה. הנה ניתוח של האפשרויות.

פרנקו: בשם ההמשכיות

למה כן:בגלל ההמשכיות: ירושלים כבר היתה בעבר בסרט של החלפת מאמנים בכל שנתיים, וזה לא הוביל להישגים יוצאי דופן.

בגלל השחקנים ודונטה סמית': השלד הקיים בירושלים אוהב את פרנקו וקשה לדעת כיצד יגיבו למאמן אחר. כמו כן, אם בקבוצה מתכוונים לממש את האופציה על סמית', השארתו של המאמן תהיה משמעותית מכיוון שהכוכב הצהיר עוד בזמנו בחיפה שהוא מודע לכך שלא כל מאמן יכול לעבוד איתו.

בגלל שכר הלימוד ששולם: אחרי שתי עונות רעות באירופה, ירושלים מקווה ליהנות העונה מהלקחים שהפיק פרנקו מהקמפיינים הכושלים.

בגלל הכסף: פרנקו הוא מאמן "זול" יחסית לאפשרויות האחרות והשארתו תוכל לפנות תקציב להבאת שחקנים איכותיים.

בגלל הליגה: פרנקו הוא מאמן ליגה מצוין בעל שיעורי הצלחה מרשימים והיכרות מצוינת עם הזרים והישראלים. אם בירושלים רוצים להחזיר את התואר, מאמן כזה הוא מצרך חשוב.

פרנקו. שכר זול יחסית שלו יאפשר להחתים שחקנים איכותיים // צילום: דני מרון

למה לא:מאיפה להתחיל? בגלל אירופה: ירושלים תחת פרנקו העמידה קמפיינים מביכים שלא עשו שירות ליומרות הקבוצה להגיע ליורוליג. בעונה הראשונה שני ניצחונות בלבד, ובעונה השנייה היתה הקבוצה היחידה שלא ניצחה בשלב השני.

בגלל היעדר עקומת למידה: פרנקו בנה את הסגלים שלו בשנתיים האחרונות בצורה דומה וללא סנטר דומיננטי, ורק כשכזה הגיע הקבוצה התחילה להמריא.

בגלל השמרנות: פרנקו מגיע למשחקים עם תוכנית משחק מסוימת ומתקשה לעשות את ההתאמות כאשר היא משתבשת. למשל, הוא נוטה לעלות במחצית השנייה עם אותה חמישייה שפתחה את המשחק, כמעט בלי קשר לביצועיה. כמו כן, במשך חלקים גדולים מדי בעונה שחקניו התקשו מאוד נגד הגנות אזוריות פשוטות, והוא התקשה למצוא פתרונות.

בגלל הפלייאוף: 13 ניצחונות רצופים זה מרשים, אבל הכל נשכח במהרה בפלייאוף, שם ירושלים לא הזכירה במאום את זו של הליגה. בשורה התחתונה, פרנקו לא הצליח להביא את שחקניו לשיא בזמן הנכון, ואף הפוך מזה.

מאמן זר: בשם הרענון

זהותו עדיין לא ידועה ולכן ננסה לנתח את הקונספציה הכללית.

למה כן:בגלל מיעוט המאמנים הישראלים הבכירים הפנויים והעובדה שכמעט כולם כבר אימנו בירושלים; בגלל שבפעם הקודמת שירושלים הלכה על מאמן זר (בראד גרינברג), זה נגמר בעונה אירופית טובה (רבע גמר היורוקאפ); בגלל הצורך ברענון ובמנטליות שונה, שתביא הרבה יותר רעב, אגרסיביות ותשוקה - תכונות שמאמנים אירופאים אוהבים לסגל לשחקניהם; בגלל הצורך הדחוף בהוצאת המקסימום מיותם הלפרין ומליאור אליהו.

למה לא:בגלל שזה צל"ש או טר"ש: בזמן שכולם יודעים מה מאמן ישראלי מביא, מאמן זר זה הימור, בוודאי אם לא מדובר באחד מבכירי היבשת. קשה מאוד להעריך כיצד מאמן זר יתחבר לשחקנים הקיימים, האם יהיה מעוניין לקדם את הצעירים, והאם יתחבב על הזרים שצפויים להמשיך?מאמן זר גם צפוי לדרוש סמכויות נרחבות יותר, והדבר עלול להתנגש עם הסמכויות השמורות למנכ"ל גיא הראל.

פיני גרשון. חלק מהקהל לא רוצה אותו // צילום: משה שי

גרשון: בשם האטרקטיביות

למה כן:כי הוא גאון כדורסל, כי החתמה שלו היא הצהרה; כי כל הישראלים כבר מכירים אותו וכל הזרים מכבדים אותו; כי הוא חיית ניהול משחק (אם יעמוד על הקווים); כי אין שני ליצר התחרותי שלו; ואובייקטיבית - כי יהיה מרתק לראות אותו באדום נגד ארז אדלשטיין בצהוב.

למה לא:בגלל הדם הרע והעובדה שרבים מאוהדי הקבוצה כבר הצהירו שלא ידרכו בארנה כל עוד הוא שם; בגלל העובדה שלא אימן קבוצה כבר כמה שנים; בגלל התחושה שהאיש כבר שבע ואין לו יותר מה להוכיח; בגלל אי הוודאות שבפורמט של מנהל ספורטיבי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות