"בהוליווד צריך להמתין לאור ירוק"

ארבע שנים חלפו מאז שהסרט האילם "הארטיסט" קטף חמישה אוסקרים והפך את התסריטאי־במאי היהודי־צרפתי מישל הזנוויציוס לסחורה הוליוודית לוהטת. ובכל זאת, אף על פי ששמו נקשר מאז ללא מעט פרויקטים מדוברים (ובהם מחזמר בכיכובו של טום קרוז, קומדיה עם זאק גאליפנאקיס, ודרמת מלחמה עם טום הנקס), הזנוויציוס בן ה־49 טרם כבש את עיר המלאכים.

סרטו האחרון של הזנוויציוס, "החיפוש", התקבל בקרירות מופגנת כאשר הוקרן בפסטיבל קאן לפני שנתיים ולא הופץ ברוב חלקי העולם. כאשר אני תופס אותו לשיחה טלפונית, שמתקיימת לרגל הגעתו לישראל כאורח הכבוד של הפסטיבל לסרטי סטודנטים (שנפתח היום), הוא בדיוק נמצא בדרכו חזרה לפאריס, לאחר יום ארוך של סיורי לוקיישנים לקראת צילומי סרטו החדש, קומדיה קולנועית שגיבורה הוא לא אחר מהבמאי הצרפתי האגדי ז'אן לוק גודאר.

"אני צרפתי", אומר הזנוויציוס כשאני שואל אותו מדוע בחר לבסוף בגודאר, ולא בטום קרוז או בטום הנקס. "אני גר בפאריס. נכון שהייתי קשור לכמה פרויקטים הוליוודיים מעניינים, אבל לא רציתי לעבור ללוס אנג'לס ולחכות שייתנו לי אור ירוק. שיטת העבודה ההוליוודית מאוד שונה משיטת העבודה שאני מכיר. יותר קל לי לכתוב תסריט, לגייס תקציב ולצאת לצילומים".

איך זה להיות יהודי בצרפת בימינו? גרוע כמו שמספרים?

"בהחלט. האווירה השתנתה לרעה. היהודים מרגישים אנטישמיות. המוסלמים מדברים על איסלאמופוביה. הרבה אנשים בצרפת מרגישים שהם נופלים קורבן לגזענות. ולמרבה הצער, הם כולם צודקים. שכחנו איך לחיות יחד".

אתה לא נשמע אופטימי.

"הבמאי בילי ווילדר אמר פעם: 'האופטימיים מתו בתאי הגזים. לפסימיים יש בריכות בבברלי הילס'. אז כן, אני רוצה להיות אופטימי, אבל אסור להיות טיפש. צריך להיות מודעים למה שקורה מסביבנו. אני מודאג מהתחזקות הימין הקיצוני בצרפת".

יש לך איזו עצה טובה לקולנוענים שנמצאים בתחילת דרכם?

"כן. יש לי עצה אחת פשוטה: תהיו בני מזל. נכון, צריך להיות סקרנים, וצריך להיות מוכנים לעבוד הרבה וקשה, וצריך לאהוב אנשים ולאהוב סרטים. אבל בסופו של דבר, צריך מזל".

כיתת אמן עם הזנוויציוס תתקיים בשבת ב־16:30 בסינמטק תל אביב, במסגרת פסטיבל סרטי הסטודנטים.