קשישים ביישובים כפריים ובערים בפריפריה משולבים יותר מבחינה חברתית־מרחבית בהשוואה לקשישים המתגוררים במטרופולין במרכז הארץ, ותחושת הנגישות אצלם גבוהה יותר. כך עולה ממחקר שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון, בשיתוף המכון לחקר הגולן.
במחקר נבחנה מידת השילוב החברתי־מרחבי (המוגדר באמצעות היכרות עם השכנים ותחושת שייכות לסביבת המגורים) של 565 קשישים בארבעה סוגים של יישובים ובשני אזורים בארץ - מרכז ופריפריה. כמו כן נבחנה תחושת הנגישות בכל מקום מגורים. "נראה כי האווירה ביישובים באזורים הפריפריאליים מאפשרת לזקנים ליהנות משני העולמות: היכולת לפתח מערכת יחסים אינטימית עם שכניהם, אך גם לבחור את חבריהם", נימקו החוקרות.
היבט בעייתי של הממצאים נובע מכך שרוב אוכלוסיית הקשישים בישראל מתגוררת במרכז ולכן חווה שילוב חברתי־מרחבי נמוך. לכן, כדאי לייצר אווירת "עיר קטנה" בתוך המטרופולין, על ידי הדגשת השכונה במסגרת הפעילות החברתית המתקיימת באזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו