על סף חתימה

המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו נכנס אתמול להילוך גבוה לקראת חתימה צפויה על ההסכם, שאולי תקרה אפילו היום. אתמול נועדו השר יריב לוין (הליכוד) וח"כ אביגדור ליברמן במשכן הכנסת, ולאחר הפגישה מסרו כי ההסכם "קרוב מאוד לחתימה".

"אנחנו מתחייבים לעבוד קשה על מנת לסיים עוד היום", אמר לפני הפגישה השר לוין, "הדברים מתנהלים בצורה טובה ואנחנו מקווים לסיים את הדברים במהירות האפשרית. זה מהלך טבעי שיחזק את מדינת ישראל, יחזק את יציבות הקואליציה ויאפשר לנו באמת לקדם את כל המהלכים שהממשלה והציבור שבחר בנו מעוניינים בהם". ליברמן אמר מצידו: "אני מצטרף לכל מילה". אם ההסכם ייחתם, תורחב הקואליציה ל־66 ח"כים - ולא ל־67, לאחר שאתמול הודיעה ח"כ אורלי לוי־אבקסיס על פרישתה (ראו ידיעה למטה).

עד כה סוכם במסגרת המו"מ כי ליברמן יתמנה לשר הביטחון וח"כ סופה לנדבר תמונה לשרת הקליטה. עוד הוחלט כי נושאי דת ומדינה (ברית הזוגיות וחוק הגיוס) יטופלו על ידי צוות שיכלול נציג מכל מפלגה השותפה בקואליציה. על פי הסיכום, החלטות שכבר אושרו יוכלו לצאת לדרך בכל מקרה, ואילו עריכת שינויים שחקיקתם טרם החלה תיאלץ לעבור את אישור הצוות הבין־מפלגתי מתוך הסכמה של כלל הסיעות השותפות. בכיר בקואליציה העריך כי למרות מדיניותו של ליברמן בנושאי דת ומדינה, לא צפויים משברים בתחום. "נראה שכולם באים לשתף פעולה ולעבוד יחד, ולא להערים קשיים", אמר.

עונש מוות בבדיקה

בה בעת, דרישת ישראל ביתנו לשנות את חוק בתי הדין הצבאיים, באופן שיקל את האפשרות להטיל עונש מוות על מחבלים, עדיין נבחנת. לא ברור אם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יסמוך את ידיו על התיקון. אתמול הביע קודמו בתפקיד יהודה וינשטיין התנגדות לתיקון. "זה לא מוסרי, אבל גם לא אפקטיבי", אמר וינשטיין ל"ישראל היום", "אין לזה תקדים בעולם. אין מדינות שהוסיפו את עונש המוות לספר החוקים, יש רק כאלה שגרעו אותו. זה לא פרקטי מבחינת הרתעה, מכיוון שאלו עבריינים שפועלים בכל מקרה ממניע אידיאולוגי ולא חוששים ממוות". כשנשאל אם הוא חושב שמנדלבליט צריך להתנגד באופן אקטיבי לשינוי בחוק, ענה וינשטיין: "מנדלבליט הוא ילד גדול. הוא יודע מה צריך או לא צריך לעשות".

עוד מסתמן כי יתממשו דרישת ישראל ביתנו לפתרון בנושא הפנסיות לעולים חדשים, שלא הספיקו לצבור פנסיות בישראל, ודרישתה לאפשר קבלת משכנתא בשיעור 90% מערך הדירה. הסיכומים הללו אמורים להיות מושגים לאחר מו"מ עם שר האוצר משה כחלון.

השר כחלון עצמו התייחס להצטרפות ישראל ביתנו. "אני מברך על הרחבת הממשלה", אמר בישיבת סיעתו במעלות תרשיחא, "מדובר במהלך חיוני וחשוב. זה לא סוד שאני פעלתי מאז הקמת הממשלה להביא להרחבתה, בין אם על ידי צירוף העבודה או ישראל ביתנו". כחלון ציין כי ממשלה המבוססת על 61 ח"כים מתקשה לתפקד, והוסיף: "אני באופן אישי מתנגד לקולות הקוראים לפסילתו של חבר הכנסת ליברמן. צריך לתת לו את הצ'אנס לעבוד ולשפוט אותו לפי תוצאות. אני בטוח שהממשלה החדשה תפעל בהיגיון ובשיקול דעת. מפלגת כולנו תעמוד על שמירת שלטון החוק, מעמד בית המשפט וכדומה".

סיעת הבית היהודי, ששקלה תחילה לדרוש את תיק החוץ לאחר שנודע על מינויו הצפוי של ליברמן למשרד הביטחון, הודיעה אתמול כי החליטה להישאר עם תיקיה הנוכחיים: חינוך, משפטים וחקלאות.

סקר "ישראל היום" ו"הגל החדש" מצא כי 43% מהציבור תומכים בצירוף ישראל ביתנו לממשלה, ואילו 38% מתנגדים. 48% מהציבור מעדיפים את צירוף מפלגתו של ליברמן לקואליציה, לעומת 31% שהיו מעדיפים לראות את המחנה הציוני ליד שולחן הממשלה. בה בעת נמצא כי 46% מהציבור מתנגדים למינוי ליברמן לשר הביטחון, בעוד 40% תומכים (ראו גרף למעלה).

מגמות דומות נמצאו גם בסקר שנערך לבקשת ערוץ 2. 37% מהציבור מעדיפים לראות את ישראל ביתנו בקואליציה, לעומת 24% שהיו מבכרים את המחנה הציוני. עוד נמצא כי 35% מהציבור מעדיפים את ליברמן בתפקיד שר הביטחון - 3% בלבד פחות ממשה יעלון.

השר זאב אלקין אמר אתמול כי ההתנגדות החריפה למינוי ליברמן לשר הביטחון נובעת, לפחות בחלקה, מסיבות גזעניות. "השיח המתקיים כיום סביב מינויו של ליברמן לשר הביטחון בעייתי על גבול הגזעני", אמר, "אזרח יכול להיות שר ביטחון מצוין. הסיבה שהוא אזרח, כסיבה להתנגדות כזו עזה, יכולה לעלות כי הוא רוסי או ימני. אני בטוח שאם הרצוג היה מתמנה לתפקיד, למרות שגם לו אין רקע ביטחוני, לא היו כאלה תגובות".

בהכנת הידיעה השתתפו יאיר אלטמן ודניאל סיריוטי

•   •   •

•   •   •

למרות ההפחדות: צירוף ליברמן - מהלך טבעי

זעקות השבר המגיעות מצד שמאל של המפה הפוליטית על כניסת ישראל ביתנו לממשלה ומינויו של אביגדור ליברמן לשר החוץ היו צפויות. 

הרי אי אפשר היה לצפות שיקרה משהו אחר. כולם שכחו פתאום איך אותו ליברמן, עם מינויו לשר החוץ, הפך מייד לאחד הגורמים הפרגמטיים באזור. כמובן שלא מזכירים את תמיכתו המוצהרת בפתרון שתי המדינות ובתוכנית המדינית שלו, הכוללת אפילו את פינוי ביתו שלו ביישוב נוקדים. לעומת זאת, את הכרזתו כי על שר הביטחון לתת לאיסמאעיל הנייה 48 שעות להיעלם מהאזור לפני שיחוסל, כולם ידעו ביומיים האחרונים לצטט.

אבל הציבור, כך נראה, לא מתרשם מקריאות החמס של האופוזיציה והשמאל. רובו דווקא תומך בהצטרפותה של ישראל ביתנו לממשלה, מה שמתכתב באופן ישיר עם תוצאות הבחירות האחרונות, שבהן גרף גוש הימין רוב גדול. למרות תוכניתו המדינית תומכת הנסיגות, ליברמן מאז ומתמיד נחשב בשר מבשרו של המחנה הלאומי. לכן הציבור בישראל רואה במהלך הצטרפותו עניין טבעי ומתבקש. 

מסקר "הגל החדש" שנערך עבור "ישראל היום" ביממה האחרונה, שנערך בקרב מדגם של 500 איש מהאוכלוסייה היהודית דוברת עברית, עולה כי 48% מהציבור מעדיף את הצטרפותה של ישראל ביתנו לממשלה על פני זו של המחנה הציוני. רק 31% מהציבור היה מעדיף לראות היום את יצחק הרצוג מתמנה לשר החוץ במסגרת הצטרפות מפלגתו לממשלה. 

הסקר אמנם לא בדק כמה אחוזים מהציבור תומכים בתוכניתו של ליברמן לאיים על הנייה בחיסול, אולם איש לא יתפלא אם בניגוד לרושם שמנסים ליצור על כך שמדובר בתוכנית מטורפת והזויה שתמיט עלינו אסון, הציבור דווקא יראה בה תוכנית לא רעה בכלל. מה שהסקר כן בדק הוא השאלה מה מידת התמיכה בהצטרפות ישראל ביתנו לממשלה, בלי קשר למחנה הציוני, והתוצאות די דומות: 43% תומכים לעומת 38% שמתנגדים. 

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא שהציבור בארץ התרגל די מהר לרעיון שליברמן הוא שר הביטחון הבא - על אף שבעולם מתקשים לעכל את מינויו ובדרבון של השמאל הישראלי מנסים ליצור דה־לגיטימציה למינוי תוך מסע הבהלות והפחדות חסר תקדים. 

על השאלה האם אתה תומך או מתנגד למינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון, השיבו 40% בחיוב. אמנם יותר מכך, 46%, השיבו בשלילה, אולם אין זה אומר שהסיבה היא כי ליברמן לדעתם ינהג במשרד בחוסר אחריות. זה יכול להיות גם בשל היעדר ניסיונו, למשל. צריך לזכור שלא רק בשמאל סופג ליברמן ביקורת אלא גם בימין, ובכלל בבחירות האחרונות הוכח כי לא מדובר בדמות הפופולרית ביותר במערכת הפוליטית, כך ש־40 אחוז תמיכה במינויו עשויים בהחלט להיחשב בעיניו כהישג.

מתי טוכפלדטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו