"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה לא סרט

"אנגרי בירדס: הסרט", ארה"ב 2016

,עודכן
אנגרי בירדס: הסרט // אנגרי בירדס: הסרט

למרות השם שניתן לו, "אנגרי בירדס: הסרט" הוא לא ממש סרט. נכון, מקרינים אותו בבתי הקולנוע, יש בו שלל דמויות צבעוניות, ועל פניו לפחות, נראה שחיברו עבורו סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. אבל זו אחיזת עיניים.

מידת המאמץ היצירתי שהושקעה כדי לעבד את משחק הסמארטפון הפופולרי למסך הגדול מגרדת את המינימום מלמטה. הדמויות לא מפותחות, הבדיחות לא מצחיקות, והעלילה? ובכן, כבר קראתי הוראות הפעלה שהיו מעניינות יותר. למעשה, "אנגרי בירדס: הסרט" הוא סרט כה זניח ושכיח ששכחתי ממנו עוד לפני שסיימתי לצפות בו. ולא, אני לא מגזים.

מיזמים מסחריים כמו "סרט לגו" כבר הוכיחו שאפשר לעשות סרט מוצלח ומצחיק מכלום. אבל יוצרי "אנגרי בירדס" אפילו לא מעמידים פנים שהם מנסים לעשות משהו דומה. צוות השחקנים שהתאספו כדי לתרום את קולותיהם לסרט אמנם מרשים, וכולל שמות כמו פיטר דינקלג' ושון פן(!), האנימציה נראית לא רע בכלל, אבל מתחת למעטפת הנוצצת לא מסתתר דבר מלבד כמה ציפורים עצבניות שמרביצות זו לזו, וכמה ציפורים עצבניות שמעיפות את עצמן ברוגטקה אל עבר עיר המאוכלסת בחזירים. זו העלילה של המשחק, אני יודע, אבל רבאק, מישהו באמת חשב שהכלום הזה יחזיק סרט של שעה וחצי?!

לציפורים בסרט אין טיפת חן. למעט עצבנותן התמידית וטיפשותן האינסופית, גם אין להן שמץ של אופי. הבדיחות להורים המלווים מסתכמות ברפרנס אקראי ל"הניצוץ" ובמשפט הרבע־משעשע "יש משהו לא כשר עם החזירים האלה". ומיותר לציין שגם מוסר השכל לא תמצאו כאן - אלא אם כן "אלימות היא תמיד פתרון שימושי" הוא לקח רצוי עבור ילדיכם.

ציון: 2

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר