מחקר פורה: פריצת דרך בחקר ההפריה

פריצת דרך לקראת טיפולי פוריות יעילים יותר: מדענים מארה"ב ומבריטניה כמעט הכפילו את הזמן שבו יכול עובר אנושי להתפתח מחוץ לרחם, אולם העלו במקביל שאלות אתיות בנושא תינוקות מבחנה.

עד כה יכלו חוקרים לבדוק עובר אנושי רק שבוע מזמן ההתעברות, ולאחר מכן היו חייבים להשתיל אותו ברחם כדי שימשיך להתפתח. שני צוותי מחקר, מארה"ב ומבריטניה, הודיעו אתמול כי הצליחו לפתח דרך להשאיר את העוברים במעבדה למשך 13 יום. לדבריהם, הארכת השהייה במעבדה מבטיחה לשפר את הבנת השלבים הראשונים של החיים האנושיים, בדרכים שיוכלו להוביל לצורות יעילות יותר של הפריה מלאכותית עבור נשים המנסות להיכנס להריון.

הזמן הנוסף יאפשר לחשוף עוד פרטים על מקורן של מחלות ומקורם של מומים מולדים, כאשר היכולת ללמוד ולהבין את השינויים בתאים, המתרחשים בין שבעה ל־24 יום לאחר ההפריה, תפתח "קופסה שחורה" שקודם לא היה אפשר להגיע אליה. דבר זה חשוב במיוחד במאמצים להגביר את שיעורי ההצלחה של הפריות מלאכותיות, העומדים היום על אחד מתוך ארבעה ניסיונות. רוב הכישלונות מתרחשים בשלב שבו העובר אינו מצליח להיקלט ברחם, וההריון מסתיים בשלב הראשוני שלו.

אולם פריצת הדרך המדעית הביאה שוב לוויכוחים על קביעת הזמן המקסימלי שבו יותר למדענים לאפשר התפתחות של עובר אנושי מחוץ לרחם. שני צוותי המחקר הפסיקו את הניסויים לאחר 13 יום, כדי לעמוד בהסכמות הבינלאומיות - המעוגנות בחוק בבריטניה - שלפיהן אסור למחקר מסוג זה לעבור את היום ה־14 לאחר ההפריה, הזמן שבו מתחילה מערכת העצבים להיבנות.

לדברי פרופ' מגדלנה זרניקה־גץ מאוניברסיטת קיימברידג', שהובילה את המחקר בבריטניה, היכולת ללמוד את העוברים מעבר לשבעה ימים תספק תובנות חשובות לתקופה הקריטית שבה מונחים היסודות להתפתחות העובר. "בשלב זה של ההריון נוצרים מומים התפתחותיים, אבל עד היום היה זה בלתי אפשרי ללמוד זאת על עוברים אנושיים", אמרה זרניקה־גץ.

"מדובר בהתקדמות משמעותית", הוסיף פרופ' רמרטין ג'ונסון, מומחה למדעי הפוריות באוניברסיטת קיימברידג'. לדבריו, ההצלחה של עמיתיו ושל החוקרים מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק "גרמה גם לוויכוח אם להגביל את המחקר בעוברים או להתיר אותו, דבר שיאפשר התקדמות נוספת".