"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרופ' אומן בעד תקציב דו־שנתי: "ייחודי, מעשי ומקנה יציבות"

רוח גבית מחתן פרס נובל לכלכלה • "גופים כלכליים, כמו חברות ומשקיעים, יוכלו לדעת מה עומד לפניהם; הכוח להתחייב מסובב את גלגלי המשק" • נתניהו וכחלון נפגשו, ההכרעה נדחתה בשבוע

,עודכן
פרופ' אומן השר שטייניץ השר כחלון // צילום: אורי לנץ, דודי ועקנין ואורן בן חקון // פרופ' אומן השר שטייניץ השר כחלון

תמיכה לא צפויה בתקציב הדו־שנתי לשנים 2018-2017 הגיעה אמש מחתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן. המתמטיקאי ואחד המומחים הגדולים בעולם בתורת המשחקים סבור שהרעיון של תקציב דו־שנתי הוא מוצלח, משום שהוא מגביר את היציבות, מנצל טוב יותר את המשאבים ומשדר מחויבות ממשלתית.

"אם להגיד את התשובה התמציתית: אני בעד", אמר פרופ' אומן ומנה כמה טעמים לתמיכתו: "כיום כל משרדי הממשלה ובעיקר משרד האוצר מבלים חצי מהזמן שלהם בהכנת התקציב. בעצם רק חצי שנה עושים דברים ובחצי השני מכינים את התקציב. זה בזבוז די משווע של משאבי אנוש וכל מיני משאבים אחרים. זה מוגזם". לדבריו, תקציב דו־שנתי הוא "דבר פרקטי ומעשי. מהבחינה היותר כללית, אפשר להגיד שהתקציב מקנה יציבות. היציבות הזאת כמובן באה על חשבון הגמישות... אתה לא רוצה להיות מאוד גמיש, אלא רוצה להיות יציב. אתה רוצה שכל מיני גופים כלכליים כמו חברות ומשקיעים יוכלו לדעת מה עומד לפניהם. הם רוצים לדעת שכשמתחילים פרויקט, אז גם יגמרו אותו". לדבריו, "הכוח להתחייב למשהו הוא מה שמסובב את גלגלי המשק. התחייבות בכלל היא משהו מאוד חשוב. אם לא תתחייב - הצד השני לא יכול לסמוך עליך".

לעומת זאת, ציין פרופ' אומן כי "תקציב חד־שנתי, לפני שאתה מתחיל את השנה - אתה גמרת. אנשים לא יודעים איפה הם עומדים. יש כאן אי ודאות. גמישות היא בעצם כמו אי ודאות, זו דרך חיובית להגיד את זה".

כמו כן התייחס פרופ' אומן לכך שהתקציב הדו־שנתי הוא תופעה ייחודית לישראל: "כל עם ישראל ומדינת ישראל הם משהו ייחודי. אנחנו מצליחים בגלל הייחודיות שלנו. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות כמו כל העמים האחרים. אנחנו צריכים להיות אור לגויים. בכל מיני דברים רוחניים, אבל גם במדיניות, בתוכניות ובהיי־טק. בכל הדברים האלה. אם נוביל בנושא הזה, ואם הנושא הוא טוב, אז יבואו בעקבותינו".

כזכור, את רעיון התקציב הדו־שנתי יזם השר יובל שטייניץ, כשכיהן בזמנו כשר האוצר.

מוקדם יותר אתמול נועדו רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בנושא התקציב הדו־שנתי. ההכרעה נדחתה בשבוע, ולדברי המשתתפים בה, "הפגישה היתה ברוח טובה והיו התקדמות והתקרבות. הדיון התמקד 'בתחנות היציאה' כדי למנוע פריצה וחריגה לא מתוכננת בגירעון ב־2018".

כמו כן סיכמו נתניהו וכחלון כי בתחילת השבוע הבא יקיימו ישיבה שתכלול כמה משתתפים, ובהם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מנכ"ל האוצר שי באב"ד, ראש אגף התקציבים אמיר לוי, החשבת הכללית מיכל עבאדי, הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה וסגנית ראש אגף התקציבים יעל מבורך.

כחלון, שאמנם הבהיר בעבר כי לא יתנגד לתקציב דו־שנתי, מסתייג ממנו. ככל הנראה, הוא צפוי לדרוש סמכויות רבות, שיאפשרו לו לערוך שינויים בתקציב - לאחר שיאושר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר