"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בקרוב: כחלון ונתניהו יודיעו על תקציב דו־שנתי
השניים אמורים להחליט על התקציב הדו־שנתי לשנתיים הבאות בפגישה שיערכו במהלך השבועיים הקרובים
נתניהו וכחלון // צילום: מרק ישראל סלם // נתניהו וכחלון

בקרוב: כחלון ונתניהו יודיעו על תקציב דו־שנתי

השניים אמורים להחליט על התקציב הדו־שנתי לשנתיים הבאות בפגישה שיערכו במהלך השבועיים הקרובים

,עודכן

למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יסכמו בקרוב על תקציב דו־שנתי ל־2017-2018. השניים אמורים להחליט על התקציב הדו־שנתי לשנתיים הבאות בפגישה שיערכו במהלך השבועיים הקרובים. השאלה שנותרה פתוחה: מה יקבל כחלון בתמורה להסכמתו לתקציב דו־שנתי נוסף.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי הנתונים, נכון להיום ועל פי הטייס האוטומטי במשרד האוצר, הוצאות הממשלה ל־2017 חורגות ב־5.7 מיליארד שקלים מהמתוכנן, וכן יש חסר של 8.7 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממסים. כלומר, על מנת לעמוד ביעד גירעון של 2.5% מהתוצר נדרשות התאמות בסך 14.4 מיליארד שקלים, שהם 5.7 מיליארד שקלים קיצוצים ו־8.7 מיליארד שקלים מסים חדשים.

ללא ההתאמות הנדרשות, סך התקציב יזנק לשיא כל הזמנים של 434.7 מיליארד שקלים ב־2017 ו־456.8 מיליארד שקלים ב־2018.

יוזכר כי בערב חג הפסח בחר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, להודיע כי הוא מתנגד לתקציב הדו־שנתי. במכתב ששיגר ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כתב לוי: "יש לאשר תקציב חד־שנתי במטרה לשמור על מדיניות פיסקאלית אחראית".

הדיונים על התקציב הדו־שנתי ייכנסו להילוך גבוה מייד בתחילת מושב הקיץ, ולפיכך לוי ביקש מגפני לזמן דיון מיוחד בנושא.

יוזכר כי התקציב הדו־שנתי הראשון, לשנים 2009-2010, הונהג לראשונה על ידי שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ומאז היו עוד תקציבים דו־שנתיים בשנים 2011-2012, 2013-2014 ו־2016-2015. לכולם התנגד הממונה על התקציבים באוצר. חוגים בבנק ישראל וגם כמה בכירים באוצר דווקא תומכים ואינם מתנגדים לתקציב, בהינתן שתהיה לדבריהם רזרבה גדולה להתמודדות עם אירועים מקרו־כלכליים לא מתוכננים, דוגמת משבר פיננסי עולמי נוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו