"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חדש בבילינסון: סרטונים מפחיתי חרדה, מתח ולחץ

מחקרים בעולם מצאו השפעה מיטיבה למוסיקה וקולות על חולים • הסרטונים מוקרנים בשלב זה בעמדה אחת בטיפול נמרץ • בהמשך יסייעו במצבי פוסט טראומה

,עודכן
פרופ' פייר זינגר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבילינסון // פרופ' פייר זינגר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבילינסון

חופי ים זהובים, עצי קוקוס, ציפורים, רחשים וצלילים - כל אלה מופיעים בסרטונים שמוקרנים במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון, האמורים לסייע למטופלים להפיג מתח, חרדה, לחץ ואי־ודאות.

בהמשך, סרטונים אלה אף אמורים להפחית תופעות של פוסט טראומה, שנגרמת בשל אשפוז ממושך. כעת מתחיל מחקר בנושא בבית החולים.

"הרעיון בא בעקבות מחקרים שמצאו ש־20 עד 30 אחוזים מהחולים סובלים מפוסט טראומה לאחר השחרור מהאשפוז בטיפול נמרץ", מסביר פרופ' פייר זינגר, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבילינסון, "מאוד משעמם לחולים והאווירה סביבם מאוד מדכאת. לא כולם מחוסרי הכרה, חלקם בשלבי התעוררות, חלקם מונשמים ולא יכולים לדבר, אבל הם פותחים עיניים ומסתכלים. חיפשנו דרך להקטין פוסט טראומה ולעשות סביבה יותר נעימה ועשינו את הסרטונים האלה". לדבריו, מחקרים בעולם מצאו השפעה מיטיבה להשמעת קולות ומוסיקה באופן סטריאופוני לחולים. ההשערה היא שגירוי שני צידי המוח תורם לשיפור מצבם.

בבריטניה השמעת צלילים לחולים בטיפול נמרץ נחשבת לסטנדרט טיפולי. כמו כן, בספרות המקצועית פורסמו מחקרים נוספים שלפיהם אמנות ויזואלית בסביבה רפואית היא בעלת השפעה מיטיבה ומפחיתה מתח, כאב וחרדה.

"אנחנו מקרינים את הסרטונים בינתיים בעמדה אחת וכמה חולים כבר עברו את זה. יש אנשים שמעדיפים תמונה אחת על אחרת, יש כאלה שאוהבים הכל", אומר פרופ' זינגר. לדבריו, כעת יוצאים בביה"ח "למחקר מסודר שבו נשאל את המטופלים שלנו על מצבם שישה חודשים לאחר האשפוז ונשווה לקבוצת ביקורת".

קיימת אפשרות נוספת עבור חולים הנמצאים ברמות שונות של תרדמת, שאפשר להקרין להם סרטוני וידאו של טבע כדי לעודד תהליכי ריפוי למוח. זאת על בסיס מחקרים שהראו שסרטונים אלו יכולים לעורר את המוח מהמצב שבו הוא נמצא. עבור חולים במצב מתקדם יותר, יש אפשרות לחבר מעין אופני כושר שהפעלתם משנה את המציאות הווירטואלית המוקרנת.

סרטוני הטבע הופקו על ידי אורלי מסקין, מנכ"ל עמותת ידידי מרכז רפואי רבין, שגייסה לפרויקט את האמנית הרב תחומית, מוריאל סלינגר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר