"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לאחר ביקור נתניהו: רוסיה שוב מתעניינת בגז הישראלי"

לפי הערכות של גורמים יודעי דבר, ייתכן בקרוב סיבוב נוסף של מגעים לגבי כניסה אפשרית של גורם רציני מסקטור האנרגיה הרוסי כדי להצטרף לפיתוח מאגר הענק לוויתן

,עודכן
פוטין ונתניהו // צילום: אי.פי.איי // פוטין ונתניהו

האם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוב מתעניין בגז הישראלי? לפי הערכות של גורמים יודעי דבר, ייתכן בקרוב סיבוב נוסף של מגעים לגבי כניסה אפשרית של גורם רציני מסקטור האנרגיה הרוסי כדי להצטרף לפיתוח מאגר הענק לוויתן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עדיין לא ברורה מידת העניין של הרוסים להיכנס שוב לתמונה, אך ההערכה בדבר העניין המחודש של הרוסים מגיעה בסמיכות לפגישה בין פוטין לנתניהו שהתרחשה ביום חמישי האחרון, סמיכות שלא מן הנמנע שאינה מקרית.

לפני כשלוש שנים התעניינה חברת גזפרום, הנשלטת על ידי ממשלת רוסיה, באפשרות לרכוש גז ממאגר תמר דרך מתקן גז נוזלי. ואולם המגעים שהגיעו לכדי מזכר הבנות, לא התקדמו לכדי הסכם מחייב. בהמשך ניהלה גזפרום מגעים לרכישת נתח משמעותי - כ־30 אחוזים ממאגר הגז לוויתן. המגעים האלה לא הבשילו לכדי עיסקה, לאחר שהשותפות נכנסו למו"מ עם החברה האוסטרלית וודסייד, וגם מו"מ זה כשל לבסוף.

ההשלכות של כניסת רוסיה לפיתוח מאגרי הגז הישראליים עשויות להיות בעלות משמעות גיאו־פוליטית רחבה. רוסיה היא ספקית גז חשובה לאירופה, ונובל אנרג'י האמריקנית היא מהבעלים של לוויתן וכמובן מהווה עוגן לידע ולניסיון בפיתוחו. על כל פנים, נראה שגם היחסים בין רוסיה לארה"ב עשויים להיכנס למשוואה.

פיתוח שדה הגז לוויתן הוא אתגר כלכלי עצום, שעלותו מוערכת על ידי השותפות במאגר ב־6-5 מיליארד דולרים.

הפיתוח ספג מהלומה קשה בעקבות פסיקת בג"ץ בנוגע למתווה הגז, וכעת מתנהלים מגעים למציאת חלופה משפטית שתאפשר את המשך פיתוחו.

השותפות במאגר טענו כי לא עצרו את פיתוח השדה והן ממשיכות אותו כסדרו, בהנחה שבחודשים הקרובים יימצא הפתרון המיוחל לפי הוראת בג"ץ, כאשר היעד הסופי לזרימת הגז לארץ מלוויתן היה ונותר שנת 2019.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר