ילד של אבא
בגיל 14 ארי נשר, הבן של אבי נשר, משחק בסרט "ילד טוב ירושלים", שעולה היום • "אני מניח שאם המשפחה שלי לא היתה מתעסקת בקולנוע - לא הייתי חושב על זה", הוא אומר
כשאבא שלך במאי מצליח ואמא שלך צלמת מוערכת, זה כנראה טבעי שתאהב מצלמות. ככה לפחות עבדה הגנטיקה בבית משפחת נשר.
בנם של אבי ואיריס נשר, ארי, מבלה על סטים של סרטים מגיל צעיר מאוד, ועכשיו כשהוא בן 14, הוא כבר מסמן "וי" על תפקיד משמעותי ראשון בסרט ישראלי חדש. זה קורה במסגרת הקומדיה הרומנטית "ילד טוב ירושלים" (על פי תסריט של רן אפלברג ובבימויו של רועי פלורנטין), שתעלה לאקרנים היום.
הסרט, שבו מככבים עמוס תמם, מיטל גל, מלי לוי, גיא לואל, ציון ברוך וענת וקסמן, מגולל את סיפורו של עדי (תמם), שכאשר היה בן 5 אביו נהרג בלבנון. רגע לפני שיצא למלחמה השביע אותו האב להיות "ילד טוב ירושלים". במשך עשרות שנים עדי שמר על השבועה ועשה רק דברים טובים בשביל אמא שלו (אוולין הגואל), אשתו (מלי לוי) והבן שלו (ארי נשר), עד שפגש בנטליה (מיטל גל), צעירה פרועה שסוחפת אותו לעולם יצרי ורומנטי.
נשר, תלמיד כיתה ח' בבית הספר לאמנויות אריסון בתל אביב, מגלם את בנו החצוף והבלתי נסבל של עדי. "הוא ילד מאוד מעצבן", אומר נשר ג'וניור, "ממש חצוף, רחוק מאוד ממני. היה לי ממש קשה לשחק אותו כי אני הכי לא כזה. אני לא מתחצף ולא משתמש במילה 'הומו' כמילת גנאי. זה ההפך הגמור ממני. הוא ילד משונה שלא הייתי רוצה להיות בחברתו, אבל נכנסתי לדמות. נזכרתי בכל הערסים שראיתי במהלך חיי וניסיתי לחקות אותם".
זה תפקיד ראשון שלך בקולנוע, אבל זו לא פעם ראשונה שאתה מול מצלמות.
"נכון, שיחקתי גם ב'ארץ נהדרת', ב'הפיג'מות', בכל מיני סרטים של אבא בתור ניצב. כשהייתי ממש קטן זרקתי פחים על דרור קרן בסרט 'פעם הייתי' (צוחק). יש לי המון חיבה לעולם הזה של המשחק, של הקולנוע, של המצלמות. זה נפלא בעיניי, אני מאוד אוהב את זה".
וזה, מן הסתם, קשור לבית שבו גדלת.
"אין ספק שזה רק עזר. זה בהחלט דחף אותי והיום אני במגמת קולנוע, אני עושה סרטים ואני משחק בסרטים. אם לא היתה לי משפחה שמתעסקת בקולנוע - סביר להניח שלא הייתי עושה את זה".
יש כאלה שזורקים לעברך מילים כמו פרוטקציות?
"כן, יש אנשים שאומרים את זה, אבל לא אכפת לי. אני לא מנסה להוכיח כלום, אני יודע שלא עושים לי פרוטקציות. אני מאוד אוהב לשחק ולגמרי רואה את המשחק בהמשך כקריירה".
איך היתה העבודה עם השחקנים הוותיקים?
"הם היו מקסימים. עמוס תמם ממש עזר לי עם המשחק. היו לנו הכי הרבה סצנות יחד, והוא עזר לי עם טכניקות של דברים קטנים. גם הבמאי רועי פלורנטין היה מקסים".
מה עם לעבוד עם אבא?
"זה יכול להיות ממש מצחיק, כי הוא אבא שלי. זה יהיה מוזר לקבל ממנו הערות על הסט ולדעת שעוד מעט נאכל שניצל ביחד (צוחק). לפני האודישן לסרט התייעצתי איתו הרבה. הוא אמר לי 'פשוט תשחק את זה איך שאתה חושב'. הלכתי לאודישן מאוד לחוץ. יצאתי ואמרתי לאמא שלי שלא הלך לי כל כך טוב. הייתי מבואס. אבל בסוף התקבלתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו