מילים יפות, סכינים שלופות

בשלב הזה הכל עדיין מתנהל בשקט, מאחורי הקלעים, בשיחות סגורות. מדי פעם בפעם מוצאים לכך רמזים בתקשורת, כשמרואיין חסר אחריות לא מצליח לשמור על איפוק. כולם ממתינים לרגע הנכון - הרי טיימינג הוא כל הסיפור פה - אבל את הסוד הגלוי הזה כבר אפשר לומר בקול. איש לא ייפול מהכיסא למשמע הידיעה המרעישה: למעשה, תחת מעטה המילים היפות, הגיבוי המלא והרצון להצטייר כמי שלעולם לא יעזו לרקוד על דמו של חברם ומנהיגם - עונת הציד במפלגת העבודה כבר החלה.

הרצוג חש את זה היטב. כל אלה שהלכו איתו, החמיאו לו והחניפו לו, בייחוד בתקופה שסברו שיחלק להם תיקים - אם כראש הממשלה, מה שנראה בהישג יד בישורת האחרונה של הבחירות, ואם כמי שיוביל כניסה לממשלה - כולם פתאום מגמגמים ומתנדפים להם כלא היו. כלפי חוץ, בייחוד בראיונות בתקשורת, הם עדיין מגבים. הם אומרים שצריך להמתין להחלטת המשטרה, ושלכל אדם עומדת חזקת החפות; אבל כלפי פנים הסכינים כבר שלופות ומושחזות. כן, אותן סכינים שבהן אוחזים חברי מפלגת־אוכלת־ראשיה זה כמה דורות, ושכעת עומדים להפנותן אל היו"ר התורן. החקירות הן רק תירוץ. ההתמודדות נגדו היתה מגיעה בכל מקרה.

אין אחד במפלגת העבודה שהנחת העבודה שלו אינה כוללת הודעה קרובה על פתיחת חקירה פלילית נגד הרצוג. לכן השבוע, עם הפרסום על כך שהמשטרה מבקשת לחקור אותו באזהרה, איש לא מיהר לצאת בהכרזות פזיזות. כולם התאזרו בסבלנות. הם ידעו שלא יצטרכו להתאפק עוד זמן רב.

אבל לפעמים נפלט להם. כינוס ועידת המפלגה נקבע ל־15 במאי. הלהט לראות במועד זה את הרצוג, מושפל וחבול, מודיע על הקדמת הפריימריז כשהוא עצמו כנראה יעדיף לא להתמודד, כבר מדגדג להם בקצות האצבעות. בזה אחר זה התראיינו המועמדים הפוטנציאליים ואמרו כי מבחינתם להרצוג קיימת חזקת החפות; אבל היה אפשר להבין שרגע אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר חקירה פלילית, לא תהיה לו חזקה וגם לא חפות. לחכות עד תוצאות המשפט (אם יהיה), או לכל הפחות עד הגשת כתב אישום? הצחקתם אותם.

הפייסנות לא עזרה

במקרה או לא, שני הכוחות העולים במפלגה - שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ - קיימו השבוע כנסים בהשתתפות מאות פעילים. הם העבירו מסר שאינו משתמע לשתי פנים: פניהם להתמודדות. גם איתן כבל קיים כינוס פעילים, צנוע יותר, וגם הוא העביר מסר ברור של התמודדות קרובה. הוא אמנם דאג להדגיש שהוא לא מתמודד נגד הרצוג כל עוד היו"ר הנוכחי במשחק, אולם בראיון השבוע לא התאפק מלרמוז שמבחינתו, אם יוחלט על חקירה פלילית, ימיו של הרצוג ספורים.

יחימוביץ'. קיימה השבוע כנס עם מאות פעילים // צילום: קוקו

יחימוביץ' טוענת בתקופה האחרונה שהיא מנועה מלהגיב בחריפות על ההסתבכות של הרצוג. הדברים נוגעים בה ולפריימריז שבהם הדיח אותה מראשות המפלגה, לאחר שניהל נגדה קמפיין נגטיבי הנמצא כעת בלב הפרשה. אבל היא לא הסתירה את הזלזול שלה ביו"ר. הרצוג הגיע לכנס הפעילים שלה בתחילת השבוע; בעיקר כדי לחוש את השטח המפלגתי (בייחוד במחנה היריב), אבל גם כדי להעביר מסר פייסני כלפי יחימוביץ', כמי שאומר: הנה, באתי, כיבדתי אותך בנוכחותי. משנוכח לדעת שיחימוביץ' לא מתכוונת לתרגם את המחווה לזכות דיבור באירוע שלה, ושאם יישאר, ייאלץ לצפות בנאומה כצופה מהקהל, הסתלק מהאולם עוד לפני שהחלה לדבר.

את הלקח הוא למד באירוע השני, זה של פרץ. אנשיו גיששו אצל פרץ אם הרצוג יוכל לנאום בכנס. פרץ גילה גבהות נפש גדולה יותר משל יחימוביץ', ולא רק שאיפשר להרצוג לדבר - מה שגנב מייד את ההצגה, וזכה לכל הכותרות מהאירוע לאחר מכן - אלא שגם בדבריו שלו העניק להרצוג גיבוי מלא. נראה שגם אם יוחלט על פתיחה בחקירה, פרץ לא יהיה מהראשונים לבקש את ראשו של הרצוג.

הפרשה, המטילה צל גדול על העבודה, שינתה כמה מההערכות המוקדמות שרווחו בקרב בכירי המפלגה בתקופה האחרונה. ראשית, מועד הפריימריז. כאמור, ב־15 במאי תתכנס הוועידה. ההערכה היתה כי הבחירות לראשות המפלגה יתקיימו במועד המוקדם ביותר, בעוד שנה. אם הרצוג יגיע לוועידה היישר מחדר החקירות של יאח"ה, התמונה צפויה להשתנות לחלוטין. יכולת ההשפעה שלו, גם אם יחליט להישאר, תהיה מצומצמת ביותר. יריביו ינגסו בו ללא רחם ויכפו עליו פריימריז.

פרץ. שומרים על מסורת המחנאות // צילום: דודי ועקנין

שנית, זהות המועמדים. במקרה שהרצוג לא יתמודד, יבקש איתן כבל לרשת את מחנהו במפלגה, ולצד אלדד יניב, לבסס את מעמדו בעיקר על השאריות של היו"ר. אם עד כה התרחיש הסביר היה התמודדות משותפת של פרץ ויחימוביץ' - פרץ ליו"ר העבודה, יחימוביץ' לראשות ההסתדרות - הרי עכשיו נראה שיחימוביץ' לא תסתפק בפחות מראשות המפלגה.

להילחם בקוד הגנטי

בעוד חבריו מתחרים מי ימצוץ את דמו באופן המוצלח ביותר, משתדל הרצוג לשדר עסקים כרגיל: נסיעות לחו"ל, השתתפות בכנסים פוליטיים ופגישות דיפלומטיות. למרבה מזלו, הכנסת בפגרה, כך שלפחות עקיצותיהם של יריביו מהליכוד נחסכות ממנו. מבחינתו, אין לו שום כוונה לפרוש. עם חקירה או בלעדיה, הוא נשאר. הוא גם לא מתכוון להקדים את הפריימריז, ואם יוקדמו, הוא לא שולל התמודדות.

אלא שהרצוג לא רק נלחם על חזקת החפות, ועל זכותו של כל אחד להליך חקירתי ושיפוטי הוגן. הוא גם נאבק בכל כוחו בדנ"א הטבוע בשורשים העמוקים ביותר של מחנהו - אמון מוחלט בשלטון החוק ובמערכת האכיפה. בניגוד לדרעי או לחברי הליכוד, הבית היהודי או ישראל ביתנו, הרצוג אינו יכול לטעון לרדיפה או לאפליה. הדיבורים החריפים שלו כעת על תלונות שווא ושיקולים פוליטיים יכולים להיות נסבלים בקרב אנשי השמאל, עד לגבול שבו היועץ המשפטי לממשלה מודיע שיש לדעתו הצדקה לחקור את הרצוג באזהרה. אם זה יקרה, נראה שהרצוג יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשכנע את חברי מפלגתו ומחנהו להעדיף את גרסתו על פני עמדת היועץ.