"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רגע לפני פסח: 4,200 כלי הגשה "רעילים" הושמדו

מכון התקנים איתר את הכלים בדרכם ארצה מסין • נפסלו בשל תכולת מתכות רעילות בכמות גבוהה מהתקן • ההמלצה: להעדיף כלי הגשה ללא דקורציות

,עודכן
קערת פסח שהושמדה // קערת פסח שהושמדה

רגע לפני חג הפסח, בזמן שישראלים רבים רוכשים מתנות לחג, ובין השאר גם כלי אוכל חדשים, השמיד מכון התקנים הישראלי 4,200 כלים רעילים המיועדים לחג.

בכלים שהמכון פסל לשיווק נמצאו, בין השאר, גביעי יין, קערות פסח וצלחות.

משלוחי הכלים הגיעו לארץ בייבוא מסין, ובבדיקה שגרתית שעורך מכון התקנים עם כניסתם לארץ נמצאו פסולים בבדיקה של התאמה לתקן.

עיקר הפסילות נבעו מנדידה של תכולת עופרת לכלים בכמות של יותר מפי 30 מהמותר בתקן ובנדידה של תכולת קדמיום ברמה של יותר מפי חמישה מהמותר בתקן לכלי הגשה.

במכון התקנים מיהרו להרגיע את הציבור כי כלים אלה הושמדו ולא שווקו בארץ. עם זאת, הם ממליצים לציבור שקונה כלים דומים בחו"ל, מקבל במתנה, ובכלל, בכל מה שקשור לכלים העשויים מקרמיקה ומזכוכית - להעדיף כלים ללא דקורציה.

"עיטורים, מדבקות שמוטבעות על הכלים וצבע בדקורציה עשויים ממתכות כבדות", מסביר יניב שמאי, ראש ענף כימיה במכון התקנים, "כדי שיישארו על הכלי, הצבע מקובע בתנורים בטמפרטורות גבוהות". לדברי שמאי, לעיתים יש בעיות בתהליך קיבוע הצבע, למשל כאשר צבע לא מקובע נכון ואז הוא זולג ועובר למזון שמונח בצלחת או לגביע המשקה - ובסופו של דבר נכנס לגופנו.

"מדובר במתכות רעילות ומסוכנות מאוד ובדרגת סיכון גבוהה מבחינה בריאותית", מדגיש שמאי ומסביר כי "הגוף שלנו לא מסוגל לנדף אותן החוצה, ויש לזה השפעה מצטברת לאורך זמן". לדבריו, חשיפה מוגברת לחומרים דוגמת עופרת וקדמיום, שנחשבות למתכות כבדות, יכולה לגרום לבעיות התפתחותיות אצל ילדים, לבעיות פוריות, לאובדן זיכרון ולתחלואה שונה.

לדברי אלי שטיין, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי, בשנת 2015 פסל המכון כ־300 אלף כלים רעילים. "לאחרונה חלה עלייה בכמות הכלים הרעילים, הנובעת ככל הנראה מתהליך ייצור ברמה ירודה", הוא מסביר, "לכן אנחנו מוודאים שהכלים שפסלנו יושמדו או שהמשלוחים יוחזרו לשולח במלואם".

אז מה עושים? לדברי שמאי, "בכלים שבאים במגע עם מזון עדיף להשתמש בכלים ללא דקורציה, ללא הטבעות או עיטורים וקישוטים למיניהם, אלא בכלים לבנים או מזכוכית שקופה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר