"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"4,000 חולי פרקינסון בצפון לא זוכים לטיפול המיטבי"

כך טוענים בעמותת הפרקינסון בישראל • פרופ' ניר גלעדי מביה"ח איכילוב: "הבעיה העיקרית היא מחסור במרפאות ובאנשי מקצוע" • משרד הבריאות: "בנינו תוכנית השתלמות; אנו עושים מאמץ רב כדי לשפר את המענה"

,עודכן
"המחסור הוא במרפאות, ברופאים המתמחים בפרקינסון" // צילום אילוסטרציה: איי.אף.פי // "המחסור הוא במרפאות, ברופאים המתמחים בפרקינסון" // צילום אילוסטרציה: איי.אף.פי

4,000 חולים מצפון הארץ אינם זוכים לטיפול רפואי מיטבי ומצבם הולך ומידרדר, כך מתריעים בעמותת הפרקינסון בישראל.מבדיקת העמותה עולה כי בבתי החולים פוריה בטבריה, העמק בעפולה, זיו בצפת, וביה"ח לגליל המערבי בנהריה, לא קיימות כלל מרפאות פרקינסון. במרפאות אלו ניתן טיפול משולב לכל היבטי המחלה - אחיות המתמחות בפרקינסון, שירותי קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי ועוד. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי בנהריה ובהעמק דווקא יש מרפאות ייעודיות כאלה.

פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר הוועדה הרפואית המייעצת לעמותה, אמר כי "המחסור הוא במרפאות, ברופאים המתמחים בפרקינסון ובאנשי מקצוע, כגון אחיות פרקינסון, קלינאות תקשורת ומקצועות בריאות נוספים".

עמיר כרמין, יו"ר עמותת הפרקינסון בישראל, אמר כי "יש להשוות את תנאי הטיפול הרפואי של החולים בפריפריה לאלה שמקבלים תושבים הקרובים למרכזים הרפואיים הגדולים, "פעילות העמותה במסגרת שדולת חולי הפרקינסון בכנסת אמנם הביאה לשיפור מסוים בנושא והוקמו מרפאות ייעודיות בדרום בבתי החולים ברזילי וסורוקה, אך זה עדיין טיפה בים. בצפון המצב עדיין עגום. לחולים מתקדמים אין מענה רפואי הולם. מספר הפניות של חולים אלינו גדל בקצב מדאיג". ממשרד הבריאות נמסר כי "עם העלייה המבורכת בתוחלת החיים, קיימת גם עלייה במחלות האופייניות לגיל המבוגר.

אחת ההפרעות הבולטות היא מחלת הפרקינסון. בשנים האחרונות, לאור התקדמות המחקר, נפתחו אפשרויות טיפוליות רבות לחולי פרקינסון. לנוכח השינויים הטיפוליים הצורך ברופאים מומחים לתחום זה עלה באופן ניכר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים כדי להשלים את הפער הקיים ברופאים מומחים לתחום זה על ידי האיגוד הנוירולוגי. כבר כעת מומחים צעירים בנוירולוגיה הן מהמרכז והן מהפריפריה נמצאים בהשתלמויות בחו"ל בתחום הפרעות התנועה, כדי לתת את המענה בתחום. נוסף על כך, נבנתה תוכנית להשתלמות בארץ בנושא הפרעות תנועה. השתלמות זו תאפשר הכשרה מקומית של מומחים בתחום הפרעות תנועה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר