כרוניקה של כישלון ידוע מראש

עונה עברה ודבר לא השתנה, או שבעצם השתנה לרעה. אנאדולו אפס איסטנבול, הקבוצה הטורקית עם התקציב הענק, הציפיות גדולות, השמות הנוצצים, הפיינל פור המסומן מראש - שוב כשלה.

הכישלון השנה עוד יותר צורם מבעונה שעברה, מאחר שהקבוצה כלל לא העפילה לשלב ההצלבה. הריטואל לא נשבר, ומה שהשתנה הם רק שמות המאמנים והשחקנים. מאז 2001, עונת הפיצול באירופה, המועדון לא העפיל לפיינל פור (אז זה קרה בסופרוליג), ועל זכייה בתואר אין בכלל מה לדבר. גם בזירה המקומית הוא מקפיד להיכשל, והאליפות האחרונה היתה ב־2009.

לפני עונתיים, בעוד ניסיון להמציא עצמה מחדש, הביאו לאנאדולו את דושאן איבקוביץ' עתיר הניסיון וההישגים כדי שיעמוד על הקווים וישחזר את הזכייה ביורוליג עם אולימפיאקוס. כרגיל, העמידו לרשותו תקציב גבוה ושחקנים מהשורה הראשונה. בינתיים השנתיים הללו לא היו שונות מהקודמות. בשבוע שעבר נקבע סופית שאנאדולו לא תעלה להצלבה ובאופן סמלי פנרבחצ'ה היא זו שגמרה לה את העונה. למרות ששיחקה בבית היותר קל בשלב זה, הכוכב האדום, עם שביעית תקציב של אנאדולו, היא העפילה על חשבונה.

תומאס הרטל, אחד הרכזים הטובים ביבשת; ג'ון דיבלר, אחד מקלעי השלשות המובילים באירופה; הכישרונות הגדולים דריו שאריץ' (בעונה הבאה באן.בי.אי) וצ'די אוסמן (בקרוב יהיה שם); הפורוורד המצוין דרק בראון; ושחקני הפנים בראיינט דאנסטון ואלכס טיוס - כולם יראו (שוב) את השלבים האחרונים של היורוליג בטלוויזיה. איבקוביץ' יראה את ידידו הטוב ז'לימיר אוברדוביץ' מנסה לזכות בתואר עם היריבה הגדולה פנרבחצ'ה.

העיתונאי הטורקי גוקאן טורה: "זו שוב הבעיה הרגילה של כימיה בקבוצה. העונה היו בחירות לא נכונות בצבע. הלכו על שלושה שחקנים (דאנסטון, בראון וטיוס; א"ס) שהם פחות או יותר אותו שחקן".

ניתוח של הבעיות של העונה מצביע גם על מחסור בקליעה יציבה מבחוץ ועל בעיה נוספת בעמדת הסנטר. גם דאנסטון וגם טיוס הם לא שחקני מטרה בצבע (בנוסף, טיוס ואיבקוביץ' לא ממש שידרו על אותו גל). לאנאדולו יש סנטר כזה, ננאד קרסטיץ', אבל הבעיה שהוא מושבת מתחילת העונה ולא הובא מישהו בסדר הגודל שלו - מחדל העונה של הקבוצה. גם ההגנה לא היתה איבקוביצ'ית טיפוסית, ושוב המועדון שיש לו הכל נותר ללא כלום.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות