הרופא המליץ לכם על בדיקת רמת ויטמין D? אולי בדיקות לתפקוד בלוטת התריס? במצבים מסוימים בדיקות אלה מיותרות ואף עלולות לסכן את בריאותכם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לראשונה מזהיר איגוד רופאי המשפחה את הציבור מפני ביצוע בדיקות מיותרות וממליץ לבחור אותן נכונה.
ברשימה, שהוצגה בכנס האיגוד בבאר שבע: "סקר מנהלים" - בדיקות תקופתיות מקיפות שגרתיות, שאינן מותאמות אישית למטופל בהתאם להמלצות המקובלות, ואינן מומלצות לאנשים בריאים ללא תלונות כלשהן; בדיקת רמת ויטמין D, שאינה מומלצת כבדיקת סקר באנשים בריאים; בדיקת סקר לתפקוד בלוטת התריס, שאינה מומלצת למטופלים ללא תלונות מתאימות; ובדיקות צפיפות עצם בנשים בריאות מתחת לגיל 60.
עוד ממליצים רופאי המשפחה שלא לבצע בדיקת דימות של עמוד השדרה לכאבי גב תחתון חדים במהלך ששת השבועות הראשונים להופעת התלונות, אלא אם כן מופיעים "דגלים אדומים". כמו כן, לרוב חולי הסוכרת שאינם משתמשים באינסולין לא מומלץ לבצע בדיקות עצמאיות לרמת הסוכר בדם. הרופאים גם ממליצים להימנע מטיפול באנטיביוטיקה במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות וברוב מקרי הסינוסיטיס, וכן ברוב המקרים - להימנע ממתן אנטיביוטיקה לילדים בני יותר משנתיים הסובלים מדלקת אוזניים, ולהעדיף במקום זאת מעקב של הרופא. עוד מומלץ לוותר על טיפול אנטיביוטי ועל ביצוע תרבית במקרה של דלקת בדרכי השתן, אלא במקרים מיוחדים של נשים הרות או מושתלי כליה. זאת ועוד, הרופאים מסבירים כי לפני ביצוע בדיקת סקר לסרטן הערמונית, יש לתת למטופל הסבר מלא על משמעות התוצאות הצפויות ועל השלכותיהן.
ההמלצות גובשו על ידי איגוד רופאי המשפחה עם איגוד מקצועי חדש, "החברה למניעת אבחון יתר וטיפול יתר", במסגרת ההסתדרות הרפואית.
לדברי הרופאים, שימוש יתר בבדיקות אלו עלול להזיק, בין השאר כי הן מובילות לאבחון יתר. כלומר, לאבחון של מחלה שאמנם קיימת אך לא היתה גורמת לסימפטומים או לתמותה גם אם לא היתה מאובחנת.
"אנחנו לא אומרים לא לעשות בדיקות, אלא לבחור אותן נכון - בקונטקסט הנכון לחולה הנכון", מסבירה ד"ר מיכל שני, מזכירת איגוד רופאי המשפחה, "לפעמים למטופל יש תחושה שאפשר לעשות את כל הבדיקות בעולם ואז הכל יהיה בסדר, אבל כשעושים בדיקות לא מתאימות, יש לזה מחיר. למשל, בדיקה שחזר ממנה ממצא ומתחילים לברר. זה מלווה בלחץ ובחרדה של המטופל, בבדיקות נוספות שמלכתחילה לא צריך לעשות, ואחר כך מתברר ככלום. לא קידמנו פה שום בריאות".
בכנס הוצגו גם מחקרים שונים בנושא. כך, למשל, במחקר שנעשה ב"לאומית" נמצא כי "למחשב יש השפעה גדולה יותר מאשר לרופא בביצוע בדיקות מעבדה". כאשר שינו את מיקומה של אחת הבדיקות במסך המחשב ממקום מרכזי למקום נסתר יותר, צנח דרמטית מספר ההפניות לבדיקה מיותר מ־36 אלף בחודש ל־1,000 בחודש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו