"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עליה חדה בבריונות רשת כלפי ילדים

מחקר חודש חושף את מימדי התופעה המכוערת איתה מתמודדים הילדים בבתי הספר היסודיים • 38% חוששים להיות הקורבן הבא

,עודכן
עליה של 20% בבריונות רשת // צילום: גדעון מרקוביץ // עליה של 20% בבריונות רשת

עליה חדה באירועי בריונות ברשת בקרב ילדים. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' עמוס רולידר, מהמכללה האקדמית כנרת ויו"ר מכון כנרת לחקר תופעות הבריונות, וד"ר מירן בוניאל-נסים, ממכון כנרת לחקר תופעת הביריונות.

על פי המחקר, 70% מתלמידי כיתות ג' עד ו' דיווחו השנה כי נפלו קורבן לבריונות ברשת, זאת לעומת פחות מחמישים אחוזים שדיווחו על כך בשנה שעברה. עם זאת, פחות ילדים הצביעו על בריונות במרחב הפיזי - 70% לעומת 76% בשנה שעברה.

האירועים השכיחים יותר מבין כל האירועים של בריונות ברשת הם דחייה מהשתתפות בקבוצה או הוצאה מקבוצה וכתיבת הודעות פוגעניות. אירועי הבריונות השכיחים ביותר במרחב הפיזי-בית-ספרי הם התעלמות מהקורבן, קללות וקריאות בשמות גנאי. נראה כי קיים הבדל מובהק בין הכיתות, כיתות ו' מדווחות על יותר דחיה מאשר כיתות ג' וכי כיתות ה-ו מדווחות על יותר העלבה מאשר כיתות ג'.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המחקר ניסה לעמוד גם על הסיבות שלא להתערב נוכח חשיפה לבריונות כלפי חבר בבית הספר. 14% ציינו שתמיד יגיבו כאשר יראו מישהו מעמיתיהם חווה בריונות. לכל השאר היו מגוון מניעים שלא להתערב, ביניהם: פחד (53% ציינו שהם מפחדים להתערב), חשש להסתבך (50%), לא יודעים מה לעשות (48%), חשש להפוך לקורבן הבא (38%). בנות, יותר מאשר בנים, מדווחות על חשש להסתבך, לא יודעות מה לעשות, חוששות להפוך לקורבן הבא.

"מדד הבריונות לשנת 2016 מצייר תמונת מצב מדאיגה של מגיפה מתפשטת במרחב הווירטואלי", אמר פרופ' רולידר, "נראה כי לילדים רבים אין את הכלים להתמודד עם בריונות במרחבים השונים ועל כן רבים מהילדים בוחרים שלא להתערב כאשר הם נקלעים לסיטואציות של אלימות כנגד חברם לכיתה או לקבוצת הווטסאפ". לדבריו, העידן הדיגיטלי לא משאיר לילדים אף מרחב בטוח והיקפיה הולכים וגדלים מדי שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר