סוכנות ידיעות עולמית בשירות הנאצים

סוכנות הידיעות אי.פי (Associated Press) שיתפה פעולה באופן רשמי עם המשטר הנאצי בשנות השלושים של המאה הקודמת, ואף העבירה לעיתונים אמריקנים מידע שהופק ונבחר על ידי משרד התעמולה הנאצי. כך טוענת היסטוריונית גרמניה מתוך חומר ארכיוני שמצאה.

כשהמפלגה הנאצית הגיעה לשלטון בשנת 1933, אחד היעדים הראשונים שלה היה לבצע יישור קו לא רק של התקשורת בתוך המדינה, אלא גם של התקשורת הבינלאומית. בשנת 1935 סוכנויות ידיעות בינלאומיות רבות אולצו לסגור את משרדיהם בגרמניה לאחר שעוררו את חמתם של רבים משום שהעסיקו עיתונאים יהודים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סוכנות אי.פי, שהציגה עצמה כ"מארינס של עיתונאות", נותרה סוכנות הידיעות המערבית היחידה שהותר לה להמשיך לתפקד בימי משטרו של היטלר. הסוכנות פעלה עד שארצות הברית הצטרפו למלחמה בשנת 1941. בשל כך מצאה עצמה הסוכנות בעמדת כוח כגוף התקשורת העיקרי שמוציא ידיעות ותמונות אל מחוץ לגבולות גרמניה הנאצית. 

במאמר שפורסם בכתב עת מדעי למחקרים בנושא היסטוריה מודרנית, טוענת ההיסטוריונית הארייט שארנברג כי גישתה של סוכנות הידיעות למידע והמשך הפעילות שלה נמשכו רק על ידי שיתוף פעולה עם המשטר הנאצי.

 

כתבים במחלקת התעמולה הנאצית

סוכנות הידיעות, שהמטה שלה נמצא בניו יורק, חתמה על "חוק העורך" שחייב את עובדיה שלא לפרסם שום דבר "שנועד להחליש את העוצמה של הרייך בעולם ובתוך גרמניה". החוק הזה חייב את סוכנות הידיעות להעסיק כתבים שעבדו גם עבור מחלקת התעמולה של המפלגה הנאצית.

אחד הצלמים שעבד עבור הסוכנות באותה תקופה, פראנץ רות', היה חבר במחלקת התעמולה של האס.אס, והתמונות שלו נבחרו בקפידה על ידי אדולף היטלר בעצמו. אי.פי הסירו את תמונתו של רות' מהאתר שלהם מאז ששארנברג פרסמה את הממצאים שלה. אי.פי אף התירה למשטר הנאצי להשתמש בארכיון התמונות של עבור ספרי התעמולה האנטי-יהודית.

בעוד שהסיקור של אי.פי אפשר למערב לקבל הצצה אל תוך גרמניה הנאצית, הוא אפשר למשטר הנאצי להסתיר את פשעיו. לטענת שארנברג, בזכות הסידור הזה הצליח המשטר הנאצי להציג מלחמה שנועדה להביא להכחדה כמלחמה רגילה".

הגילוי המרעיש מציב סימן שאלה גדול לא רק מעל תפקודה של הסוכנות בימי המשטר הנאצי, אלא גם ליחסיה של אי.פי עם משטרים רודניים בני ימינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו