"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רשמית: שכר הבכירים יוגבל ל־2.5 מיליון שקלים בשנה

חוק הגבלת שכר הבכירים עבר ברוב של 56 ח"כים, ללא מתנגדים • בעלי השכר הגבוה ביותר בחברה ירוויחו לכל היותר עד פי 44 מבעלי השכר הנמוך ביותר בחברה

,עודכן
שר האוצר כחלון, מרוצה // צילום: אורן בן חקון // שר האוצר כחלון, מרוצה // צילום: אורן בן חקון

יש אישור: מליאת הכנסת אישרה אמש בחצות פה אחד בקריאה שנייה ושלישית את הגבלת שכר הבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובמגזר הפיננסי ל־2.5 מיליון שקלים בשנה או עד פי 44 מעלות השכר הנמוך ביותר בחברה.

56 ח"כים מהאופוזיציה ומהקואליציה תמכו בהצבעה בקריאה השלישית בחוק הגבלת שכר הבכירים, והוא עבר ללא מתנגדים וללא הסתייגויות. בשל שעת הלילה המאוחרת, 64 ח"כים נעדרו מהמליאה ורבים מהח"כים ויתרו על זכות הדיבור. רוב הדוברים היו מהאופוזיציה.

החוק ייכנס לתוקף מייד לגבי בכירים וחוזים חדשים. לגבי בכירים מכהנים, הגבלת השכר תיכנס לתוקף חצי שנה לאחר אישורו בכנסת. עוד לפני ההצבעה הבהירה שרת המשפטים, איילת שקד, כי לא תאפשר את הרחבת החוק ואת הגבלת שכר הבכירים בכלל החברות הציבוריות. שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, היה הראשון שהגיש הצעת חוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית לרמה של 3.5 מיליון שקלים. שר האוצר המכהן, משה כחלון, הפתיע כשהודיע לפני כעשרה ימים שהחליט להנמיך את תקרת השכר ל־2.5 מיליון שקלים בלבד לשנה.

בדיון בכנסת, הח"כיות שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ומרב מיכאלי שיכנעו בשיחת טלפון את שר האוצר להצמיד את שכר הבכירים לפי 35 מעלות השכר הנמוך ביותר בחברה או פי 44 מהמשכורת נטו הנמוכה ביותר בחברה. זאת לרבות עובדי הקבלן בחברה, מנקות, שומרים ומאבטחים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני // צילום: דודי ועקנין

החוק אינו שולל את האפשרות שבנק או חברת ביטוח ישלמו לבכירים מעל לתקרת השכר שנקבעה בחוק, אך הם חויבו לראשונה בחקיקה להצמיד את שכרם של בעלי המשכורות הנמוכות בחברה - כך שכל העלאה בשכר הבכירים תגרור העלאה אוטומטית בשכרם של המשתכרים שכר נמוך. כדי למנוע התחכמויות וניסיונות לעקוף את מגבלת תקרת השכר, הוכנס סעיף שנקרא "תקרה מתקפלת": החברה לא תוכל לנקות הוצאות שכר לצורך תשלומי מס מעל לתקרת שכר של 2.5 מיליון שקלים. נוסף על כך, חברה שתחרוג מהתקרה המותרת תיענש ותיקנס ב"כפל מס חברות" - על כל שקל חריגה מעל 2.5 מיליון שקלים, החברה תשלם שני שקלים מס חברות, ובמקביל, תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות תפחת בסכום החריגה.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שהציג את החוק, אמר כי "ההצעה מטפלת בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור. ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק הזו פה אחד, וזה מעיד על הרצון הכן של כל חברי הוועדה להתחיל בתהליך, שאולי לא נצליח בו אך בהחלט נבחן אותו - לבלום את התופעה הלא־מוסרית הזו של שכר מופרז ולא פרופורציונלי. נבחן אם החוק אכן יפגע בכלכלה כפי שמפחידים, או שמא רק יתקן איוולת חברתית של פערי שכר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר