"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק על גובה הסיוע האמריקני

ישראל רוצה 5 מיליארד ד' לשנה, ארה"ב מוכנה לתת 3.4 • התוספת שמציעים האמריקנים - רק 300 מיליון דולרים לשנה לעומת הסיוע כיום

,עודכן
שר הביטחון יעלון עם מקבילו קרטר, בשבוע שעבר // צילום: אי.פי // שר הביטחון יעלון עם מקבילו קרטר, בשבוע שעבר

פערים בסיוע: הממשל האמריקני מבקש לקבוע את סכום הסיוע הצבאי השנתי לישראל בהיקף של 3.4 מיליארד דולרים, וזאת לעומת 3.1 מיליארד דולרים כיום - תוספת של 300 מיליון דולרים בשנה בלבד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רה"מ בנימין נתניהו ביקש מהנשיא האמריקני ברק אובאמה להגדיל את הסיוע לסכום של 5 מיליארד דולרים.

בשנתיים האחרונות ניתן סיוע מיוחד, נוסף על התקציב השנתי, בהיקף מיליארד וחצי דולרים, הנועד לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים. החודש ביקר שר הביטחון משה יעלון בוושינגטון ונועד עם מקבילו האמריקני, אשטון קרטר. יעלון דרש כי הסיוע האמריקני לפיתוח מערכות אלה ייכלל בסיוע המבוקש לעשור הקרוב, וכך הסכום אכן יעמוד על 5 מיליארד דולרים, כפי שישראל ביקשה. אלא שהאמריקנים לא מוכנים להתחייב כי הסיוע לפיתוח ההגנה מפני טילים יימשך עשור, ומפרידים אותו מהסכום הכולל.

הפערים בין הסכום שישראל ביקשה לסכום המשופר שמוצע הם שגרמו לאכזבה בירושלים ואשר הובילו, בין השאר, לכך שנתניהו לא הסכים לחתום על ביצוע העיסקה וביקש להמשיך את המשא ומתן בנושא. כזכור, נתניהו לא ביקר בשבוע שעבר בוושינגטון וסירב לפגישה עם הנשיא האמריקני, בין השאר, לאחר שהעדיף שלא להגיע לבית הלבן תוך כדי עימות סביב נושא הסיוע.

על פי השיטה האמריקנית, לאחר שנחתם הסכם בין הממשל למדינה אחרת העוסק בתמיכה תקציבית, עליו לעבור אישור שנתי של ועדת ההקצבות של הסנאט. במשרד החוץ בירושלים אומרים כי חשיבות הקשרים עם המחוקקים האמריקנים באה לידי ביטוי בכל הקשור לסיוע הביטחוני, ובעיקר אפשר לראות זאת בתוספות המיוחדות שהקונגרס היקצה לפיתוח מערכות ההגנה מפני טילים של ישראל. לראיה, שורה ארוכה של מחוקקים אמריקנים, דמוקרטים ורפובליקנים, המבקרים בישראל כחלק מהיחסים הקרובים בין המדינות.

בעשרת הימים הקרובים מחלקת קונגרס באגף צפון אמריקה של משרד החוץ מטפלת בביקורים של שמונה משלחות בכירות של מחוקקים מהסנאט ומבית הנבחרים, וכן של יועצי מדיניות ואנשי צוות שונים. המחוקקים מגיעים מוועדות מדיניות, כגון ועדת החוץ. בין הדמויות הבולטות מבקרים בימים אלה סנאטור בן קרדין, ראש המיעוט בוועדת החוץ של הסנאט, וסנאטור לינדזי גרהאם מוועדת ההקצבות של הסנאט. בסך הכל מבקרים בארץ בימים אלה כ־30 מחוקקים וכ־15 אנשי צוות ויועצים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר