"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: הפרקליטות תתנגד לשחרור מוקדם של משה קצב

ביום ראשון יתייצב הנשיא לשעבר בפני ועדת השחרורים לדיון בקיצור מאסרו • לצד שיקולי התנהגותו הטובה וגילו, תידרש הוועדה לכך שלא הביע חרטה ולא עבר שיקום

,עודכן
משה קצב, צילום: אורן נחשון

יום גורלי צפוי ביום ראשון לאסיר משה קצב, שיתייצב בפני ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר לדיון בבקשתו לקצר שליש מעונש המאסר שלו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הדיון בוועדה יהיה חסוי ויתקיים בנוכחות קצב, באי כוחו ובא כוח של היועץ המשפטי לממשלה בלבד. פרקליטו של נשיא המדינה לשעבר, עו"ד ציון אמיר, סיפר כי קצב שרוי בלחץ בימים האחרונים.

כפי הנראה, הפרקליטות תתנגד לקיצור העונש של קצב, שהחל בדצמבר 2011 לרצות שבע שנות מאסר בגין שתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו.

ככלל, הפרקליטות נוטה להתנגד לשחרורים מוקדמים בעבירות מין, אך במקרה זה נוספו למשקל גם העובדה כי קצב לא קיבל מעולם אחריות למעשיו, לא ביקש את סליחת קורבנותיו, לא עבר כל שיקום או טיפול, והמתלוננות נחרצות בהתנגדותן למהלך. בפרקליטות גם חוששים שאם ייענו לבקשת השחרור, הדבר עשוי לעודד עברייני מין נוספים שלא קיבלו אחריות למעשיהם ומבקשים לקצר את עונשם.

לזכותו של קצב עומדים התנהגותו הטובה בכלא, גילו, מצבו הבריאותי, ההוקעה הציבורית שעבר וההערכה שאינו מסוכן עוד לחברה. כמו כן, חוות הדעת שהוגשו בעניינו על ידי השב"ס חיוביות וקובעות כי התנהגותו בכלא חיובית ולא נשקפת ממנו כל מסוכנות.

אלא שסוגיית שחרורו המוקדם מעוררת סערה ציבורית מיום שהועלתה לראשונה כאפשרות. לקראת הדיון הצפוי פנתה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לוועדת השחרורים, שלא לחון את קצב. "שחרור מוקדם כמוהו כסטירת לחי לנפגעות", אמרה, "מדובר בעבריין מין סדרתי, שניצל את כוחו ומעמדו לעשיית מעשים מחרידים, ולא לקח מעולם אחריות על פגיעותיו. הוא גם המשיך להכפיש את קורבנותיו לאורך כל הדרך, להשחיר את פניהן ולטפול עליהן שקרים".

עוד הוסיפה סוליציאנו כי "בתקופה שבה ישנה מודעות מוגברת בנוגע למניעת אלימות מינית, ראוי שוועדת השחרורים תעביר מסר ברור לקורבנות תקיפה ואונס - אתן לא לבד וקולכן נשמע. אין 'הנחות סלב' לעברייני מין שלא הביעו חרטה. היותו של קצב נשיא בדימוס או התנהגות טובה שלו בזמן המאסר - אינן מהוות שיקול ראוי לקיצור העונש. ידוע כי עברייני מין סדרתיים נוטים לחזור ולתקוף לאחר שחרורם. כאשר אין חרטה ואין שיקום - הסיכוי לתקיפה חוזרת גדול כפליים".

יצוין כי ב־2014 רק 30 אחוזים מבקשות אסירים שהורשעו בגין עבירות מין לנכות שליש ממאסרם נענו בחיוב. אם בקשתו תסורב, יוכל קצב להגיש בקשה נוספת בעוד כחצי שנה.

בהכנת הידיעה השתתפויאיר אלטמן, איציק סבן ויעל ברנובסקי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר