פרשת הירי בחברון: עזרה לפוגעים בתדמית צה"ל

במציאות הכאוטית של השטחים, שבה שולטים אינספור גוונים של אפור, מעטים האירועים שאפשר לבחון אותם בשחור ולבן. האירוע אתמול בחברון נכלל בהם בבירור: אין בו ספקות או סימני שאלה.

חלקו הראשון של האירוע ידוע. שני מחבלים דקרו חייל צה"ל. חבריו לכוח הגיבו במהירות וביעילות, ירו לעבר השניים וניטרלו אותם. עד כאן תפקוד מצוין, כמצופה מכוח מיומן שפועל כבר יותר מחודש בגיזרה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

גם חלקו השני של האירוע מוכר. המחבלים שכבו על הרצפה, מנוטרלים וחסרי ישע. לפתע דרך אחד החיילים את נשקו וירה לאחד מהם בראש. הסרטון שפורסם לא מותיר מקום לספקות: המחבל לא היווה איום; הירי בו היה מיותר. לא היתה לו שום הצדקה מבצעית.

לאור ההתלהמות ברשתות החברתיות, נדרש כנראה לחזור על המובן מאליו: ירי בחסר ישע הוא לא חוקי ולא מוסרי. צריך לעשות הכל כדי לנטרל מחבל, אבל מרגע שנוטרל - אסור לפגוע בו. וזה לא משנה מה חושב על כך הרב או הח"כ; לצבא יש שרשרת פיקוד אחת וסט ערכים אחד. מה שקרה אתמול בחברון מנוגד לשניהם.

לא בכדי מיהרו אתמול ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לגנות את האירוע, ולהבהיר שהוא מנוגד לערכי צה"ל ולדרכה של ישראל. אי אפשר לצעוק מעל כל במה שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, ואז להעלים עין ממעשים כאלה. עוד לפני שנדרשים לנזק התדמיתי והמדיני, נדרש צה"ל להסתכל במראה ולזכור שגם במלחמה בגרועים שבאויבים חובה להישאר בני אדם.

עצוב שהפרשה הזאת מתחרה בכותרות החדשות בעולם עם פיגועי בריסל; עצוב שיש בעולם מי שמותחים קו בינה לבין שורת התבטאויות מביכות של שרים בממשלה (שמתראיינים בשמחה בעניין פיגועי חו"ל, אבל מפחד בריוני המקלדת נמנעים מלהתבטא בעניין כה מהותי אצלנו); ובעיקר עצוב שהיא מציגה את חיילי צה"ל כרוצחים, ובמשתמע מעניקה נקודות בחינם דווקא למי שאחראים לגל הטרור.

ואם לא די בכך, רושם האירוע הזה הישג נוסף: הוא החזיר את הלגיטימציה לארגונים כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה". הקצינים והחיילים שהיו לצד החייל היורה לא הגיבו למעשיו, ואלמלא נחשף הסרטון ייתכן שכלל לא היינו מודעים לפרשה. מי שרואה בצילומים בגידה מוזמן לזכור שהבעיה היא לא בפרסום, אלא במעשה.

לחייל היורה שמורה כמובן זכות החפות. לצה"ל ולמדינת ישראל עומדת החובה להבהיר שזאת לא דרכנו. לא רק כדי לנסות ולבלום גל פיגועי נגד ונקמה, אלא בעיקר כדי להישאר בצד השפוי, והמנצח.