"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ויהי (עוד) אור: שעון הקיץ מתחיל הלילה

פחות שעת שינה אבל חשיכה מאוחרת • בשעה 02:00 יש להזיז את המחוגים שעה קדימה • החיסכון למשק: 150 מיליון ש' ב־3 שנים

,עודכן
פחות שעת שינה אבל חשיכה מאוחרת // פחות שעת שינה אבל חשיכה מאוחרת

שמש לך מצפים: אחרי חמישה חודשים של חשיכה מוקדמת ורחובות שוממים אחרי השעה חמש בערב, שעון הקיץ חוזר אלינו במהלך הלילה בתרועה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בהתאם לחוק קביעת הזמן, שעון הקיץ יחל השנה בלילה שבין חמישי לשישי. בשעה 02:00 יש להזיז את המחוגים שעה אחת קדימה לשעה 03:00 ובכך ייכנס לתוקפו שעון הקיץ באופן רשמי. שעון הקיץ יסתיים בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון, 30 באוקטובר 2016.

לקראת הפעלת שעון הקיץ מפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נתונים מרשימים על החיסכון שמניבה הפעלת השעון במשך תקופה ארוכה יותר, ומציין כי המשק חסך כ־97 מיליון קוט"ש בשנת 2015, הנאמדים בכ־50 מיליון שקלים.

כזכור, בשנת 2015 הוחל שעון הקיץ בישראל למשך 212 ימים בין החודשים מארס ואוקטובר, וזו היתה השנה השלישית ברציפות שבה הוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי הנתונים שעובדו באגף שימור אנרגיה במשרד, החלת שעון הקיץ תרמה לחיסכון מצטבר של כ־150 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות, שנובע בעיקרו מהפעלת שעון הקיץ במהלך חודש אוקטובר. ניצול האור הטבעי בחודש זה, שחל בעונת מעבר, משמעותי יותר עבור ההתאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, והוא מפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות. הנתונים מאוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ־50 מיליון קוט"ש, שמהווים כמעט 50% מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ־25 מיליון שקלים למשק כולו.

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור, אמר כי "שעון קיץ הוא דוגמה נהדרת לחיסכון באנרגיה בהיקף גדול. המשרד עמל על תוכניות נוספות במטרה לחסוך באנרגיה".

עם בוא שעון הקיץ מתקרבת לסיום התקנה על חובת הדלקת אורות בעת נסיעה בכבישים בינעירוניים. התקנה שנכנסה לתוקף ב־1 בנובמבר תסתיים בחמישי הבא בחצות, 31 במארס. חובת ההדלקה חלה על כל סוגי הרכבים בכבישים הבינעירוניים. עם זאת ב־1 באפריל היא תמשיך לחול על אוטובוסים, מוניות ואופנועים המחויבים להדליק אורות במשך כל השנה.

בהכנת הידיעה השתתפויורי ילון, חזי שטרנליכט ושלומי דיאז

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר