"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתקעתם ללא מרשם? יש פיתרון בדרך

הצעת חוק, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, תאפשר לרוקחים לתת תרופות ללא מרשם רופא • רופאים: "זו סכנת חיים"

,עודכן
גם הרוקחים יוכלו, צילום: GettyImages (אילוסטרציה)

שעת לילה מאוחרת, קופת החולים סגורה - ואתם חולים ללא יכולת לקבל מרשם לתרופות אפקטיביות. אתם ניגשים לרוקח, שלא יכול לספק לכם תרופה שתעזור ללא מרשם רופא. הצעת חוק שאושרה היום בכנסת לקריאה שנייה ושלישית מבקשת לשנות את המצב.

על פי הצעת החוק, רוקח בעל ותק של שנתיים לפחות במקצוע רשאי לתת ללקוח תרופה ללא מרשם רופא במקרים דחופים, לאחר בירור המצב הרפואי של הלקוח, ולאחר התחייבות של הלקוח להעביר מרשם חתום על ידי רופא תוך 72 שעות. התרופה תונפק לשבעה ימים מקסימום. עם זאת, רוקח לא יהיה רשאי לנפק תכשיר המוגדר כ"סם מסוכן".

נציג ההסתדרות הרפואית, פרופ' אליעזר רחמילביץ', אמר בדיונים קודמים בנושא: "אני חושש מאסון. חייב להיות רופא מעורב ומייעץ בעניין". בדיון היום ביקש להגדיר מהו מקרה דחוף. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, השיב כי הוא סומך ידו על מקצועיות הרוקחים, וכי דחיפות היא בעיני החולה והתרשמות הרוקח. "אינני מכיר מישהו שבא לבקש תרופה סתם כך", אמר אלאלוף.

הצעת החוק הממשלתית כוללת הסדרה והחמרת הפיקוח והענישה על בעלי בתי מרקחת, רוקחים, יצרנים ויבואנים של תרופות, במקרי זיוף, גניבה ושימוש במוצר פגום של תרופות ותכשירים. הצעת החוק קובעת עונשי מאסר של עד שנה והטלת עיצומים כספיים בסך של עד 300 אלף שקלים במקרים אלה.

בדיונים קודמים שנערכו בנושא, אמר ראש אגף האכיפה במשרד הבריאות, מיקי אריאלי, כי מדי שנה נפתחים מאות תיקים במשטרה, בפרקליטות ובמס הכנסה בשל מכירת תרופות מזויפות, גנובות, או כאלה שהיו אמורות להיות מושמדות. "כיום מאפשר החוק רק חצי שנת מאסר, ולמשטרת ישראל לא שווה להתעסק בזה", אמר אריאלי.

מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד"ר איל שורצברג, אמר בדיון כי "הכלים החדשים שנותנת לנו הצעת החוק ימנעו פגיעה בבריאות הציבור. אנחנו לא מבקשים להעניש, אלא לפקח". מנגד, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, אמיר ניצן התריע כי בתי מרקחת בקהילה עלולים לקרוס מכובד הקנסות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר