"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים מאונ' ת"א הינדסו לב בּיוֹני שמתחזק את עצמו

פריצת הדרך תאפשר מעקב מקוון אחר פעילות הלב • ד"ר טל דביר, העומד בראש צוות החוקרים: "נוכל לשחרר תרופות מצילות חיים בלחיצת כפתור"

,עודכן
הלב החכם. "מעקב אונליין" // הלב החכם. "מעקב אונליין"

פריצת דרך, תוצרת ישראל: חוקרים מאוניברסיטת ת"א הינדסו לב ביוני בעל יכולות משופרות, הבנוי מתאי שריר לב, ביו־חומרים וננו־אלקטרוניקה, המאפשר מעקב מקוון אחר הפעילות הלבבית וכולל אלגוריתמים להתמודדות עם כשלים לבביים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מאחורי פריצת הדרך ההנדסית עומד צוות חוקרים בראשותו של ד"ר טל דביר מהמחלקות לביוטכנולוגיה, מדע והנדסת חומרים והמכון לננו־טכנולוגיה באוניברסיטת ת"א.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

מחלות לב הן גורם התמותה המוביל במדינות המערב, ומבין אלה אוטם שריר הלב הוא הנפוץ מכולן. התקף לב מתרחש כשאחד מהעורקים הכליליים המזינים את הלב נחסם, ועקב כך חמצן לא מגיע לרקמת שריר הלב. תאי השריר המתים יוצרים רקמה צלקתית שאינה מסוגלת עוד להתכווץ ולשלוח דם וחמצן אל שאר הגוף.

"הסטטיסטיקה אומרת ש־50% מאלה שעברו התקף לב חמור ימותו בתוך חמש שנים מההתקף", אמר ד"ר טל דביר, "מה שאנחנו מנסים לעשות זה לייצר תחליפי רקמות לאיברים פנימיים בכלל, ובפרט להנדס את רקמת שריר הלב".

הפיתוח השאפתני ביותר של ד"ר דביר והדוקטורנט רון פיינר הוא שילוב של רכיבים אלקטרוניים ברקמות המהונדסות. "הרעיון הוא לערוך מעקב אונליין אחר פעילות הלב בעזרת ננו־אלקטרוניקה, וכשצריך, לקצוב את פעילות הרקמה המהונדסת, ואפילו לשחרר תרופות בלחיצת כפתור בעזרת פולימרים מיוחדים שפיתחנו", סיפר דביר, "כך, אם הרקמה מאותתת שיש דלקת, ניתן לשחרר תרופה אנטי־דלקתית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר