1. נפתח בנתון שאין לו שום היגיון מקצועי, סטטיסטי או רציונלי, אבל אומר הרבה על הפועל ירושלים של העונה ובכלל: מאז הכניסה לארנה, האדומים לא הפסידו מעולם במשחקי הליגה שבהם אורי אלון היה נוכח. ההפסד היחיד שאלון חווה בארנה היה בגמר הגביע אשתקד. את הסיטואציה שבה שחקני ירושלים הופכים ל"רוצחים" על המגרש כשאלון באזור היטיבו לתאר בעמוד האוהדים "מחוץ לחומות": "מכירים את זה שאתם במשרד גולשים בפייסבוק ואז פתאום עובר הבוס ואתם עובדים בטירוף? אז אורי אלון ".
מתוך דף הפייסבוק "אוהדי הפועל ירושלים מחוץ לחומות"
זה אולי נשמע מוזר ולא הכי מקצועי, אבל משהו טוב קורה לשחקני ירושלים כשהבעלים מגיע לבקר. משיחות עם אנשי הקבוצה מתברר שזה לא בגלל חשש מאלון, בדיוק להיפך: השחקנים רואים בו כאחד משלהם. אחד מהם אמר לנו בסיום המשחק נגד אשדוד: "אין ספק שהנוכחות של אורי משפיעה עלינו לטובה. הוא נותן לנו השראה והיינו צריכים את זריקת העידוד שלו אחרי התקופה הזוועתית שעברנו".
אלון תכנן לחזור לארה"ב בסוף השבוע, אך כשהמשחק נגד מכבי ת"א מעבר לפינה הוא שוקל להישאר. על אף שעל הפרק עומדת החתמה של גארד חדש, אלון מוכיח שוב שהרכש החשוב ביותר של ירושלים הוא הבעלים בעצמו.
2. 12 נקודות, 8 ריבאונדים, 4/5 מהשדה, 24 נקודות מדד ופלוס מינוס של 21, זה היה ההספק של איליי הולמן בהופעת הבכורה שלו באדום. קשה להאמין שהולמן נמצא בירושלים פחות משבוע, והנוכחות שלו רק חידדה עד כמה ירושלים היתה זקוקה לביגמן אמיתי. אפשר וצריך לשבח את הצוות המקצועי בירושלים על שילובו המוצלח של הולמן, אבל אסור לשכוח: זו כבר עונה שנייה שגיא הראל ודני פרנקו בונים קבוצה ללא סנטר מובהק ואיכותי, ונאלצים להביא כזה רק בשלהי העונה.
בפעם האחרונה שירושלים התחילה את העונה עם סנטר רציני זה היה לפני שנתיים עם ארט פרחוסקי, והתוצאה היתה העפלה לרבע גמר היורוקאפ. בראיונות האחרונים שנתן אלון לתחנות הרדיו, הוא הבהיר שבקיץ הקרוב הקבוצה תיבנה אחרת לגמרי ושטעויות שנעשו לא יחזרו על עצמן. הוא מתכוון בין היתר גם בצורך להביא את אותו ביגמן כבר בקיץ ולא להסתמך על פליטי הליגה הסינית.
3. אסור לקברניטי הקבוצה להסתנוור משני הניצחונות הרצופים ומהתפנית ביכולת. דני פרנקו יודע את זה ואמר שהוא מסתכל על נקודת השפל בקריית גת כנקודת ציון חשובה. מבחינה מקצועית, ירושלים עדיין זקוקה לגארד יוצר שמצד אחד גם יכול להיות גו-טו-גאי, במיוחד בימים שבהם דונטה סמית' ואי.ג'יי רולנד חלשים, אבל גם יהווה פקטור בהגנה ויידע, למשל, לפרק פיקנרול בצורה יעילה ולשים סוף לעובדה שיריבותיה של ירושלים נוטות לחגוג עליה מחוץ לקשת. הבעיה היא שבשלב כזה של העונה כמעט בלי אפשרי למצוא גארד שייתן מענה איכותי בשני צידי המגרש, וזו הסיבה שירושלים עדיין לא החתימה שחקן. לקבל החלטה מושכלת זה נבון, אבל העונה כבר נכנסת לישורת האחרונה וכל שחקן שיבוא יזדקק לתקופת התאקלמות לא קצרה. לכן, טוב יעשו בירושלים אם יבינו שעדיף חצי פגיעה מאשר פספוס המטרה שהיא, כמובן, האליפות.
4. בינתיים המלחמה בין היורוליג לפיב"א נמשכת. הפועל ירושלים לא נמצאת בין 23 קבוצות שהיורוליג הציעה להן חוזה ארוך טווח ביורוקאפ, והסיבה לכך היא שמאחורי הקלעים ירושלים היא אחת המובילות של ליגת האלופות מבית פיב"א.
אלא שירושלים משחקת משחק מסוכן: אם ביול"ב יצליחו למשוך ליורוקאפ רק חלק מהקבוצות האיכותיות שלא משוריינות ביורוליג - כמו מלאגה, ולנסיה וגלאטסראיי - ירושלים עלולה למצוא את עצמה במפעל שאולי ייקרא "ליגת האלופות", אבל רמתו תהיה דומה לרמה ביורופקאפ השנה, מה שיהפוך את הליגה לשלישית בטיבה.
ניתן לצפות לתהפוכות נוספות במלחמה הסוערת בין שני הגופים, ולנו רק נותר לקוות שהקבוצות הישראליות ימצאו את עצמן במסגרות איכותיות ולא בליגות שייקחו את הכדורסל הישראלי אחורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
