כל האמת בפרצוף

1 "תהיה בובת בשר טובה ותעשה כדבריי", ירתה מהקונטרול מפיקת ריאליטי בדרמה הבדיונית "Unreal". קווין קינג הוא דמות דמיונית, הריאליטי שלה לא משודרת בשום מקום, אבל בארץ אחרת, על מסכים אחרים, חיו בובות בשר אחרות, ונמאס להן לשחק. "כל מה שעשיתי הייתי אני", אמר שי חי בראיון הפרידה שלו מ"האח הגדול", לא מתחרט, לא מצטער. הגולם קם על יוצרו, ביג טיים.

2 "ברוכים הבאים לגמר", הכריז אמש שי חי. את הרגעים הבלתי נשכחים של העונה אפשר לספור על אצבעות יד אחת, ושי חי מופיע בכל אחד מהם. בין אם הוא למד לשיר או לחייך, כיהן כקיסר או כגופה, שי חי היה הסיפור של העונה. בלעדיו אולי אין חומות בבית, אבל גם אין עלילה. מחאות ברשת ומחוצה לה וניתוקי צופים מערוץ 26 ליוו את עזיבתו. "האח הגדול" מקבלת בימים האחרונים שיעור ביחסי אנוש ממקור בלתי צפוי: הזומבים שבחוץ. מתברר שהצופים הם לא כאלו זומבים. הזומבים האמיתיים עדיין שוהים בבית האח, ובקונטרול.

3 האנטי־גיבור של העונה, שלפעמים הצטייר כגיבור־על ולפעמים כגיבור הטרגי - תלוי מה ההפקה ביקשה להשיג באותו רגע - בחר לעזוב, והשאיר את האח עם שישה דיירים אנונימיים למחצה, בבית המסוקר במדינה. דווקא העונה הזו, שהתאפיינה בליהוק מבטיח והתחילה חזק עם דייר ערבי, מתנחלת, טרנסג'נדר ומינון נמוך של ווירדוז - הולכת לגסוס אל קיצה בעוד כחודש (כמה זמן מסך אפשר לשרוף על משימת אקסטרים עם מנוף ומיצגים קיטשיים של קן וברבי?). כשלא פחות מחמישה דיירים עוזבים את הבית בעונה אחת, כנראה צריך להחליף (גם) את המלהקים. מי עזבו? שי חי ועוד כמה. זה לא בידור, זה כישלון.

4 ההפקה שהביאה את שי חי לנקודת הקיצון, ולא בפעם הראשונה, ציפתה לתגובה. הרמזים לאלימות היו שם כל הזמן. אגב, שי חי אינו הדייר האלים היחיד בבית העונה. בעונה הנמוכה הזו, כמעט כל הביטויים והגוונים של אלימות באים לידי ביטוי. תקציר הפרק של אמש: אפס, יא משרת, עלובה, חולה משנאה, ילד מגעיל, בן כלב, מכשפה, אני (אשרוף) אותו חי, סוציופת, שקרן, חולה, שבירת צלחת, צעקות, לפחות שלוש פעמים של החזקת דייר רגע לפני הסטירה הראשונה. בין מקבץ שנאה אחד לאחר עומדים המגישים מחייכים. והקהל מוחא כפיים, רועד מהתרגשות. זה לא בידור, זה ביזיון.

5 במשך חודשים טיפח האח את המגלומניה של שי חי, הזין אותה והעניק לה רישיון. בשם האותנטיות המקודשת צמח בבית האח דייר שטרם נראה בריאליטי: חייזר בלתי נסבל, אלים וכוחני, אבל אינטליגנטי, רומנטיקן ויפה תואר. מה עושים עם תרנגול הסמסים המוזהב הזה? מושכים אותו באף. הררי מניפולציות, סחטנות רגשית וספינים ליוו את העונה עד שרגע לפני הסוף, שי חי בחר ללכת. הבעיטה במיצג האמנותי של האנטגוניסטית שהאח ברא לו באמצע העונה היתה רק התירוץ למהלך המתוכנן של שי חי (ע"ע: "למחוק להם את החיוך מהפרצוף"). איפה הפסיכולוגים של הריאליטי (יש שלושה כאלו!), איפה הפסיכיאטר, איפה העורכים, ולאן נעלם השכל הישר? "בצער רב החליט האח להיענות לבקשתך", נפרד האח ממכונת הכסף המקועקעת, "אתה איש מרתק". זה לא בידור, זו התרפסות.    

6 אז איך תיזכר "האח הגדול" 7? כעונת קץ האידיאולוגיות? כעונה הפוסט־פוסט־מודרנית הראשונה? כעונה שבה המניפולציות ותרגילי ההפקה שברו שיאים של ריקבון מוסרי ואנושי, עודדו חוסר שליטה, טיפחו היעדר הקשבה, הזינו מחנות יריבים והפיצו שנאת חינם? אולי היא פשוט לא תיזכר. זה הרי לא היה בידור. זו פארסה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו