"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"טעויות משפטיות מהותיות בפס"ד נפתלי"

כך לטענת פרקליטות המדינה, שהגישה היום ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין בעניינו של אב הבית לשעבר במעון רה"מ • לפי הערעור, "לא ניתנה לנפתלי הבטחה מחייבת שיקבל קביעות" • עוד נטען כי קביעת בית הדין נסמכה על הצעת חוק שעברה רק בקריאה טרומית

,עודכן
נפתלי ופרקליטתו עו"ד נעמי לנדאו // צילום: גדעון מרקוביץ' // נפתלי ופרקליטתו עו"ד נעמי לנדאו

המדינה ערערה היום (חמישי) לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין בעניינו שלמני נפתלי. על פי פסק הדין, התקבלו חלק מטענותיו של נפתלי ונקבע כי המדינה תפצה אותו. לטענת המדינה, בית המשפט פסק פיצוי לנפתלי על בסיס טענות שבית הדין עצמו דחה, וכמו כן הוא התבסס על סמך הצעת חוק שלא הבשילה לכדי חקיקה.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לפני כחודש את תביעתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, בגין תנאי העסקה פוגעניים. בית הדין קבע כי הוא זכאי לפיצויים חלקיים בגין כמה מטענותיו על סך 170 אלף שקלים.

הפרקליטות טוענת כי בית המשפט שגה כשקבע שלאב הבית לשעבר במשרד ראש הממשלה מגיע פיצוי בשל הבטחה שכביכול ניתנה לו להיות עובד מדינה בכתב מינוי בתפקיד אב בית במשרד ראש הממשלה. כמו כן, הפרקליטות טוענת כי בית הדין האזורי שגה כשקבע שנפתלי הוטעה.

הפרקליטות טוענת כי בית הדין האזורי קבע בעצמו שמי שכביכול הבטיח לנפתלי את המינוי הוא סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף. הפרקליטות מציינת עוד כי למרות שבית הדין האזורי קבע כי סיידוף לא היה בעל סמכות להבטיח הבטחה שכזו, הוא הורה לפצות את נפתלי בשל הבטחה זו. הפרקליטות מדגישה עוד בערעור כי בית הדין דחה את הטענה כי סיידוף נחזה להיות בעל סמכות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בכתב הערעור מציינת הפרקליטות עוד כי "אין גורם במדינה שיכול לתת למני נפתלי הבטחה לכתב מינוי".

בנוסף, את הפיצוי העניק בית הדין בפסק הדין בשל "הטעיה" לכאורה, אלא שהמדינה טוענת שבית הדין שגה הן בעצם הקביעה שהיתה הטעיה. הפרקליטות טוענת כי בית הדין העלה את הטיעון למרות שנפתלי עצמו לא העלה אותו בסיכומיו כטיעון משפטי, דבר שלא איפשר למדינה להתגונן בפני הטיעון הנוגע להטעיה.

עוד טוענת הפרקליטות בכתב הערעור כי בית הדין הסתמך בפסיקתו על הצעת חוק בנוגע לתביעה עצמאית בדבר העסקה פוגענית, זאת למרות שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית בלבד. לטענת הפרקליטות, לפסיקת דין על פי הצעת חוק ש לא הבשילה לחקיקה "יש השלכות מרחיקות לכת".

הפרקליטות מציינת עוד כי ביום בו ניתן פסק הדין בעניין נפתלי, ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, שראה כי אין מקום להכריע בנושא, וציין בהקשר זה גם את הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית.

בית הדין האזורי פסק לנפתלי פיצוי של 75 אלף שקלים בגין הטעיה והפרת חוק הודעה לעובד, ופסק פיצוי בגין עגמת נפש בסך 80 אלף שקל בגין העסקה פוגענית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר