מרדף מתגלגל

סרטון המרדף אחרי המחבל וחיסולו בטיילת יפו עמד במרכז מה שהוגדר "יום של טרור". שלושה פיגועים משמעותם מירוץ בין מוקדי שידור ועבודה של עשרות אנשי חדשות, המביאים את מה שהפכה לרוטינה: מפה. פרטים ראשונים. דיווח מהזירה. עדי ראייה. דיווח מבית החולים. עוד פרטים על המחבל. פרשנות. עוד זה מדבר וזה בא.

"אירוע רודף אירוע", החל דני קושמרו במסע הבלתי נגמר לפענוח גל הטרור. אבל לא קושמרו ולא רוני דניאל יכולים לחדש בעניין. המצלמות דולקות, המיקרופונים שלופים, המפכ"ל מגיע לזירה ונותן סיכום זריז למצלמה (קודם בחדשות 10 ובדיליי בחדשות 2), והתמונות - דם על מרצפות הטיילת, זר פרחים אדומים מיותם בצד - מדברות בעד עצמן. כשמפקד מחוז ת"א הגיע לזירה, קטע קושמרו את נוסבאום כדי לתת לצופים את הנאום בשידור חי. גם ראש עיריית ת"א קיבל במה דו־ראשית.

הדיווחים ואופן הסיקור היו די דומים. זהותו של המחבל נחשפה במהירות. גם זהות הקורבן, תייר אמריקני. עוד מפה, עוד דיווח על הפיגועים הנוספים בירושלים ובפתח תקווה. במסגרת הניסיון התחרותי לייצר חדשות בכל מחיר, שטף נוסבאום את המסך באמצע המהדורה עם דיווח על פיגוע בנתניה, בערך. "אירוע נוסף שאנחנו לא כל כך מבינים את משמעותו... אני לא יודע לומר איך הוא מתבצע". הא? אולי עדיף לחכות עוד רגע, לאסוף מידע, נניח? גם הטיול של גלעד שלמור לאורך הטיילת, בניסיון להראות כי "הזירה עדיין פועלת", היה מיותר למדי. או לשדר או ללכת, לא מומלץ בו בזמן.

זוגיות הרמונית

המסע המופלא של אהרוני וגידי, ערוץ 10, 21:30

"זו פיסגה, אוכל של מלכים", מתענגים גידי גוב וישראל אהרוני על טונה נדירה בטוקיו. עונה רביעית, והמסע הקולינרי נמשך. אחרי שטעמו את אוכל הרחוב האתיופי, הסיני וההולנדי (מדגם חלקי), נחתו גוב ואהרוני ביפן. מה יש ליפן להציע לצמד? תשאלו מה לא. "המסע המופלא" ממשיכה לכהן כמאכל טלוויזיוני מעורר תיאבון. היא מוציאה את העיניים עם צילום מרהיב, עריכה מצוינת ושני טאלנטים שמחזיקים מעמד בזוגיות שכבר אפשר לכנות "ארוכה". אהרוני מעיר לגידי על הנהיגה, גידי כועס כשאהרוני לוקח ביס מיותר מהצלחת שלו - יש חומר למטפלת זוגית, ויש חומר לעונה שלמה.

על רקע טוקיו הפוטוגנית והאקזוטית, הזוגיות של גוב ואהרוני היא לא הדבר הראשון שלוכד את העין. רק אחרי שמתרגלים ליופי, אפשר ליהנות מהצמד הנכלולי והאינטליגנטי. הם שני גברים לא צעירים שמחזיקים מעמד בפרונט ועושים זאת עם לא מעט חן והומור. גוב נדמה פחות חמוץ ונרגן משהיה בתחילת המסעות, אך עדיין שומר על מעמדו כאינפנטיל של ההפקה. אהרוני מכהן כשף מומחה פלוס מבוגר אחראי ומעניק לגוב את ההזדמנות לגנוב פוקוס ביד נדיבה.

המסע בטוקיו סיפק, כצפוי, פגישות צפופות עם דוכני סושי, טעימות ווסאבי וביקור בשוק דגים סיטונאי שוקק. תחושת דז'ה וו קלה הציפה אותי, ונדמה לי שזה היה בהולנד, כשאהרוני חטף את גוב לטיול דומה. ככל הנראה, שווקי דגים זה הפטיש של אהרוני. השינה במלון קפסולות בעל החדרים המיניאטוריים היתה לטעמי רגע השיא. בדינמיקה שנוצרה בין בני הזוג, גוב המתקשה ליהנות עד הסוף, החרדתי והמתוח מייצג את הקול הפנימי של הצופה. אהרוני מביא את הקול הנגדי, ההרפתקן, המוכן לסכן את חייו בשביל מנת טונה מושלמת. יחד הם מהווים צמד טלוויזיוני חמוץ־מתוק־חמוץ, שאין לו מתחרים רציניים בסביבה.