המסגד הראשון לטרנסג'נדרים

הלכות האסלאם בכל הקשור למגדר עדיין נוקשות ובעלות גישה נוקשה, וטרנסג'נדרים בחברה המוסלמית נדחקים לשולי החברה. אך אקדמיה אחת באינדונזיה הקימה לאחרונה את המסגד הראשון לטרנסג'נדרים, בניגוד לזרמים השמרניים באסלאם המתנגדים לזכויות להט"ב. שינטה רטרי, 53, מצאה את המסגד בבית הספר אל-פתאח פסאנטרן, יחד עם נשים טרנס-ג'נדריות נוספות ב-2008, כשנתיים אחרי שרעש אדמה החריב את העיר. "היו זמנים בהם סבלנו, וטרנסג'נדרים ביקשו להתפלל כמו כל שאר המוסלמים. רצינו מקום להתאסף בו וללמוד על האסלאם".

נשים טרנסג'נדריות באינדונזיה, המכונות "וואריה", היו במשך שנים רבות חלק מהתרבות הג'אווה, התרבות ששלטה באינדונזיה טרם הגיעה האסלאם למדינה, אך כיום הן עדיין סובלות ממעמד נחות לעומת שאר האוכלוסייה, כמו טרנסג'נדריות במדינות אסלאמיות אחרות, בעיקר בתחומי התעסוקה ומנודות חברתית.

"מקום סובלני שמאפשר לנו להתפלל בשקט" // צילום: טוויטר

בית הספר אל-פתאח פסאנטרן מאפשר לנשות ה"וואריה" להתפלל בשקט, ללא הקנטות משאר המתפללים המגיעים למסגד או כאלו המסרבים להתפלל עימן. יוּני שארה, 48, פקידה לשעבר שעבדה במזכירות בית הספר אל-פאתח, אומרת כי היא במסגד בית הספר מצאה "סובלנות לאחר שלא ניתן למצוא במסגדים אחרים": "במסגדים אחרים אנשים היו בוהים בי, היו מצביעים עלי ואומרים לי 'היא טרנסג'נדרית'" היא אומרת ומוסיפה "לא הצלחתי להתרכז בתפילה בידיעה שאנשים בוהים בי, זה היה מאוד לא נוח".

נוסד אחרי שבאינדונזיה הכה רעש אדמה שהחריב את העיר // צילום: טוויטר

נשות ה"וואריה" הופכות פעמים רבות למעצבות שיער במספרות, או לרקדניות במופעים למבוגרים, אך לרוב הן מתגלגלות לרחוב, מקבצות נדבות ביום ועובדות בתעשיית הזנות בלילה. מתפללת נוספת שמגיעה מדי יום למסגד היא אֶדו, זונה בת 39, לובשת חיג'ב מסורתי, וטוענת כי היא "מוסלמית אדוקה": "אחרי שאני נפגשת עם הלקוחות בלילה, אני מגיעה למסגד ביום ראשון. אני לא רואה סתירה בין הדברים" היא אומרת.