"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלבום חדש לישי לוי

בגיל 53 ישי לוי מקבל חיבוק גדול מהקהל ומהתקשורת • "אני לא זמר מזרחי", הוא אומר, "אני מתנגד להגדרה הזו" • באלבום החדש הוא משתף פעולה עם יוצרים כמו דודו טסה וגלעד כהנא

,עודכן
"שמתי קו על העבר". לוי // צילום: נהוראי חובב ביטון // "שמתי קו על העבר". לוי

"אני כולי בריגושים מהבוקר בגלל האלבום החדש. אני לא יודע איך אמנים לוקחים את זה כשיוצא להם דיסק, אבל בשבילי זו ברית מילה לעוד בן", כך אומר לוי עם יציאת אלבומו החדש, "עכשיו הוא חול", שאותו ישיק ב־29 במארס בהופעה חגיגית במועדון גריי ביהוד.

באלבום משתף לוי פעולה עם יוצרים דוגמת דודו טסה, גלעד כהנא ושמוליק נויפלד, מתוך רצון לשבור בכל דרך אפשרית את המסגרות שתוחמות אותו בקטגוריה של "זמר מזרחי". במופע שלו הוא גם יארח את ארקדי דוכין ואת טסה. "זה שאני שר ב־ח' ו־ע' לא הופך אותי לזמר מזרחי ואני מתנגד להגדרה הזו. אני לא זמר מזרחי, אני זמר ששר את כל הסגנונות. גדלתי על רוק, בלוז, ערבית, אנטוניו מולינה. אני ממוצא תימני, אבל אני שר הכל".

נדמה שהשנים האחרונות עיצבו אותו מחדש וגרמו לו לזנוח הרגלים ישנים. "הפסקתי לעשן לפני חמש שנים, אני לועס גת, אני אוכל טוב, אני עושה פעילות גופנית, אני אוהב את אשתי והילדים, הם מחזירים לי אהבה וזה מתכון לחיים טובים וארוכים", הוא אומר.

את ההזדמנות השנייה שניתנה לו ואת התחייה של הקריירה שלו הוא לא לוקח כמובן מאליו. הוא מספר כי מאז חזר עם "ריקוד רומנטי" הוא זוכה לחיבוק ענק מהקהל ומהתקשורת. "שמתי קו על העבר הישן והשחור של סמים, אלימות ובתי סוהר, שילמתי את חובי לחברה ואני רוצה לעלות על דרך חדשה". מסיבה זו הוא גם בוחר שלא להתייחס לסערת מירי רגב וגלגלצ. לדבריו, הוא זמר ישראלי ולא מזרחי (למרות המוצא התימני, שבו הוא גאה מאוד) ותחנות הרדיו מראות לא מעט אהבה לשירים שלו.

הוא בן 53, הקריירה שלו בנסיקה, הוא בוחר בחיים בכל יום מחדש ולא מפסיק ליצור. אבל גם בחיים החדשים האלה יש רגעים של חרדה וחוסר שקט. "לא מזמן התאבד גבי שושן כי לא הצליח לכלכל את עצמו, וזה עצוב לי", הוא אומר, "הוא היה חלק מפסיפס הילדות שלי ולצד הכאב אני חרד לגורלי. אם מחר אני מפסיק לעבוד - אין לי פנסיה. אני לא אוכל לתת לילדים שלי מה שהם רוצים. משרד התרבות חייב לדאוג לעתיד האמנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר