"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ימים לפני ניסוי פצצת המימן - אובאמה רצה לוותר לצפון קוריאה

"וול־סטריט ג'ורנל": במסלול מקביל למו"מ האיראני, וושינגטון הציעה ויתורים לפיונגיאנג - רגע לפני הניסוי הגרעיני שלה • המשטר הרודני סירב להצעה הנדיבה

,עודכן
קים ג'ונג־און, סירב להצעת אובאמה // צילום: אי.אף.פי // קים ג'ונג־און, סירב להצעת אובאמה // צילום: אי.אף.פי

ימים ספורים לפני שהדיקטטורה הצפון־קוריאנית המבודדת ביצעה את הניסוי הגרעיני האחרון שלה בתחילת החודש שעבר, ממשל אובאמה הסכים בחשאי לנהל סבב חדש של שיחות שלום עם פיונגיאנג כדי לנסות להביא לסיומה הרשמי של מלחמת קוריאה, כך דיווח אתמול העיתון האמריקני "וול־סטריט ג'ורנל".

ממשל אובאמה הסכים לוותר על תנאי אמריקני ארוך השנים, להסכים לשיחות רק אם צפון קוריאה תנקוט צעדים לצמצם את תוכנית הגרעין שלה. במקום זאת ממשל אובאמה בחר לשלב את הסוגיה הגרעינית בשיחות עצמן. עם זאת, פיונגיאנג סירבה להצעה האמריקנית, והניסוי הגרעיני שבוצע ב־6 בינואר הביא לסיומם של הדיונים הדיפלומטיים שהתקיימו במטה האו"ם.

"ניסיון זה היה אחד ממספר ניסיונות בלתי מוצלחים שנציגים אמריקניים סיפרו שהם ניסו לבצע. זאת כדי להביא לפירוקה מנשק גרעיני במהלך הקדנציה השנייה של הנשיא ברק אובאמה, בזמן שהוא קיים מו"מ מקביל עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה", נכתב בכתבה.

על פי הנטען, הנשיא האמריקני ניסה לאותת לרודן הצפון־קוריאני קים ג'ונג־און כי הוא מוכן לנהל עימו מסלול הזהה למו"מ האיראני. "אבל הבית הלבן מתייחס אל הצפון־קוריאנים כאטומים יותר ושאינם משתפים פעולה", נכתב.

מאז עלייתו לשלטון של קים, פיונגיאנג הגבירה את דרישותיה להביא לסיומה הרשמי של מלחמת קוריאה, שהסתיימה בהפסקת אש לפני 63 שנים. פרשנים רבים מעריכים כי ניסיון זה הוא חלק מניסיונה של הדיקטטורה הקומוניסטית לכפות את פינויו של הצבא האמריקני מדרום קוריאה. העמדה בוושינגטון היא שפירוקה הגרעיני של המדינה הטוטליטרית חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות, גם אם זה בא על חשבון ויתור על התנאי המקדים שיחייב את הצפון־קוריאנים לבצע תחילה ויתורים גרעיניים.

באופן לא מפתיע, הצפון־קוריאנים סירבו למבנה שיחות זה שכן הם מרגישים כי תוכנית הגרעין שלהם היא הקלף המרכזי במו"מ מול המערב ותאפשר להם להשיג ויתורים שונים.

הניסוי הגרעיני הצפון־קוריאני האחרון ושיגור הטיל הלווייני שהתרחש אחריו זכה לתגובה בינלאומית מהירה, שבמסגרתה היפנים והדרום־קוריאנים הציגו גישה קשוחה יותר כלפי הצפון. טוקיו איימה ליירט את הטיל וסיאול סגרה אזור תעשייה משותף. גם ארה"ב הצטרפה לתגובה הבינלאומית כאשר הקונגרס הגביר את הסנקציות הכלכליות נגד פיונגיאנג, זאת במסגרת המאמץ להפעיל לחץ גדול יותר על סין, בעלת בריתה המרכזית של צפון קוריאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר