גם בעונה כזו מכבי ת"א, שעד עכשיו ראתה רק שחור בעיניים בעונה הגרועה בתולדותיה, הצליחה לזכות בגביע. גם בעונה כזו היא הצליחה לצאת מהבוץ הגדול ולסיים אותה עם תואר.
רצינו לבדוק אם למרות כל המפלות שהם ספגו העונה, שחקני מכבי עדיין יודעים איך לשמוח. מה שפעם היה הלחם והחמאה של מכבי, הפך ליקר המציאות ובהתאם לזה השמחה הגדולה. שחקני מכבי פשוט הוכיחו לעצמם שהם עדיין מסוגלים לעשות משהו עם העונה הזו. אחרי הכישלון המהדהד באירופה נשארה רק הזירה המקומית ושם מכבי ת"א עדיין לא מוכנה לוותר. הערב היא הפכה משחק שהיה ביד שלה עוד לפני המחצית, לדרמה גדולה וכמעט גם זה ברח לה, אבל אז היגיע המושיע – קוראים לו דווין סמית'.
הגביע הזה הוא השביעי ברצף של מכבי. והגביע נשאר המפלט הגדול של הצהובים שזכו הערב בפעם ה־43 בתואר.
אשדוד עשתה מבצע גדול, בעצם ההעפה לגמר ובקאמבק הגדול בחצי השני, אבל זה היה כנראה המקסימום. ליותר מכך היא כבר לא היתה יכולה. לעשות את כל זה ולהביא 5,000 צופים ליד אליהו זה שבוע מוצלח, למרות שהיסטוריה הם לא עשו. צביקה שרף, שבעונה האחרונה במכבי ת"א (2008) הפסיד גביע אחרי שהוביל ב־22 הפרש, כמעט זכה היום, אחרי שפיגר בהפרש. אבל רק כמעט.
ז'אן טבק הגיע למכבי ת"א לפני שלושה חודשים וראה בעיקר מפלות, הדחות ומפחי נפש. הערב הוא סוף סוף יכול היה לחייך בפעם הראשונה. מכבי ת"א באה מוכנה ועמדה מהפתיחה במפתחות שהציבה לעצמה. בראש וראשונה הסגירה של דיאנטה גארט. כוכב אשדוד סיים מחצית ראשונה עם 2 נקודות שאותן עשה בדקה ה־19 ובצידם 4 איבודים. בנוסף ל"היעדרות" של גארט מכבי ת"א קיבלה עוד בונוס עם שלוש עבירות עוד לפני המחצית של איזייה סוואן.
אשדוד שיחקה לידיים של הצהובים עם משחק איטי ומכבי ניצלה את זה לריצה והרבה קליעות במעבר, ואף רשמה 8 שלשות ב־62 אחוז במחצית הראשונה. הדברים היחידים שעבדו במחצית הראשונה באשדוד היו צ'ארלס תומאס (משחק גדול) עם 21 נקודות.
הכל דפק לצהובים כמו שעון - ההפרש עלה ל־22 (28:50) ונראה היה שאפשר לחכות כבר לנשיא המדינה. פתאום משום מקום התחיל קאמבק לפני המחצית בעזרת מעבר אשדודי לאיזורית והם ירדו "רק" ב־12 הפרש אבל עם תחושה שהמשחק בכלל לא גמור.
נאור שרון ששיחק רק כמה שניות בחצי הגמר ולא קיבל העונה יותר מדי צ'אנסים היה אחראי על הקאמבק הגדול. הוא לחץ מצוין את הגארדים של מכבי, ניהל את המשחק והוריד את הלחץ מסוואן וגארט ובעזרתו מכבי שעשתה 50 נקודות במחצית הראשונה ירדה ל־15 בלבד ברבע השלישי. מגמת המשחק השתנתה לחלוטין. מכבי ת"א נלחצה, המשחק הפסיק לשטוף, וההפרש ירד ל-4 בלבד (55:59).
בתחילת הרבע הרביעי אשדוד נתנה עוד נגיסה (69:71), ארבע וחצי דקות לסיום, מכבי נלחצה והתקשתה לקנות סל. זה היה או קריסה מוחלטת או שמישהו מוציא אותה מהמבוכה הגדולה. מי שעשה את זה עבורה היה דווין סמית'. מספר 6 לא היה אמור לשחק בכלל, הוא פצוע והולך לניתוח בשבוע הבא. הערב סמית' ומכבי הפתיעו שהוא בסגל (עלה עם זריקות), אבל לא היה ברור מה הוא יכול לתרום אם בכלל. סמית', שלא שיחק בשני ההפסדים לאשדוד העונה, היה היום שובר השוויון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
