עידן חדש

בגינת הירק המטופחת של עידן גרינבאום ליד ביתו שבקיבוץ אשדות יעקב איחוד, צמח גזר גדול וסורר. גרינבאום (45) הפשיל שרוולים ויצא נחוש למשימת הקטיף. משך בגזר, ומשך, ובא לעזרתו גם בנו איתמר, עוד משיכה אחת חזקה ומשותפת, ועוד אחת - ויצא הגזר.

הטמפרטורות בעמק הירדן נסקו השבוע ליותר משלושים מעלות. שרב מפתיע התרגש על ארץ הכנרת, והתושבים, שרגילים לטמפרטורות גבוהות רק בקיץ, שלפו את החולצות הקצרות מארון הבגדים כבר באמצע פברואר. אבל זה לא היה הדבר הלוהט היחיד בשטח. בעמק השלו הזה, של רחל המשוררת ונעמי שמר, יש עכשיו בחירות לראשות המועצה האזורית. והקרב, תאמינו או לא, צמוד ומותח.

14 אלף תושבים יש בעמק הירדן, המשתרע מדרום לכנרת ועד בקעת בית שאן. כולם ביחד לא מגיעים לגודל של עיר קטנה. אבל לפני כחודשיים נפל דבר בעמק: ראש המועצה הוותיק, יוסי ורדי, הודיע על התפטרותו לאחר 13 שנים בתפקיד. ורדי נחשד בהענקת תוספות שכר בגובה מאות אלפי שקלים למזכיר המועצה ולשתי מנהלות אגפים, ללא אישור. הוא סיכם עם פרקליטות המדינה שיתפטר מתפקידו, לא יתמודד לראשות המועצה במשך חמש שנים, ויושת עליו שירות לטובת הציבור, ללא הרשעה. הסיכום הזה יוצג לבית המשפט.

חמישה תושבי העמק התמודדו על ראשות המועצה. אבי אייזנברג מדגניה א', ד"ר גבי אסם מאפיקים, זיו הרחול מקבוצת כנרת, חיים חליווה מפוריה עילית, וגרינבאום, תושב חוזר של אשדות יעקב איחוד, שההתפטרות של יוסי טרפה לו את הקלפים.

"האמת היא ששקלתי להתמודד על ראשות המועצה, אבל רק בעוד שנתיים וחצי, במועד החוקי של הבחירות. פתאום הייתי צריך לקבל החלטה בתוך כמה ימים. לא ישנתי בלילה. נשבע לך. לא ידעתי אם להתמודד או לא. הבנתי שזו החלטה כלכלית לא פשוטה, ושזה אומר שאני הולך לעשות מהפך ענק בחיים שלי.

"ישבתי עם אישתי מיכל ודיברנו. אמרתי לה, יש כאן סיכון כספי ואישי, אבל יש כאן גם סיכוי גדול. מראשות המועצה אני אוכל להשפיע ובאמת להצעיד קדימה את העמק שאני כל כך אוהב. כאן נולדתי, כאן גדלתי, ולפני שלוש שנים חזרתי לכאן.

"אחרי עשרה ימים קיבלתי החלטה שאני הולך על זה. עוזב את התקשורת והולך למהלך הגדול ביותר של חיי. מיכל תמכה בי מאוד".

מה הכריע בהתלבטות?

"גמר המונדיאל בצרפת, 1998".

תסביר.

"הייתי אז סטודנט לתואר שני באוניברסיטת ת"א, סטודנט תפרן, וזכיתי בהגרלה של ערוץ הספורט בכרטיס נכסף לגמר הגביע בין צרפת לברזיל. החלטתי לעשות מכה. טסתי לצרפת ומכרתי לאוהד ברזילאי את הכרטיס, אני חושב באיזה 2,000 דולר. וואו. הייתי מרוצה מהכסף, שהיה בשבילי הון עצום באותה תקופה.

"ופתאום קלטתי מה עשיתי. אני, במו ידיי, בהחלטה הזויה, ויתרתי על גמר גביע העולם!

"האירוע הזה נחקק אצלי בזיכרון ולא עוזב אותי עד היום. בשיא ההתלבטות שלי נזכרתי בזה. אמרתי לעצמי, שבוע אחרי שמערכת הבחירות כאן תתחיל, אני אצטער שאני לא מתמודד. אני לא מחמיץ את זה. זה הולך להיות דבר מטורף".

•   •   •

גרינבאום התפטר מתוכניתו בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית, ולמעשה עזב את עולם התקשורת אחרי 18 שנים.

מאסת בתקשורת? במרדף הזה אחרי תוכנית כזאת או אחרת? אולי זאת הסיבה שבחרת לחזור לקיבוץ ולהתמודד על ראשות המועצה? 

"לא היה לי רע בתקשורת. להפך. אני מרגיש שעשיתי מגוון תפקידים בכירים ומהנים, וגם עכשיו מאוד נהניתי לעשות את התוכנית שלי בחינוכית. זרמו אלי לא מעט הצעות בתחום - להיות יועץ תקשורת, דובר של אישיות כזאת או אחרת.

"אבל הרגשתי שאני יכול לשנות דברים אם אבחר. להשפיע יותר מאשר כמגיש בתוכנית טלוויזיה, טובה ומשפיעה ככל שתהיה. לעשות שינוי אמיתי. אני מרגיש שירדתי מהבמה לטובת דבר גדול, שאני באמת מאמין שאני יכול להצליח בו".

רגע, מה בדיוק מכשיר אותך להיות ראש מועצה אזורית? איזה ניסיון ניהולי יש לך?

"בוא נשים את הדברים על השולחן. אף אחד לא נולד ראש מועצה, או שר, או ראש ממשלה. האנשים האלה לא התחנכו בבתי ספר לראשי מועצות, לשרים או לראשי ממשלה. יש לי ניסיון ניהולי עשיר שצברתי במערכות תקשורת שונות, ותאמין לי שלנהל מערכת תקשורת יומית ולחוצה, עם עשרות אנשים תחתיך, עם דדליין שבו צריך לקבל החלטות מהירות מעכשיו לעכשיו ואין זמן לחשיבה ארוכת טווח, זה לחץ גדול יותר ממה שקיים במועצה אזורית. במועצה אפשר לתכנן ולחשוב, ואז להחליט בתהליך מסודר". 

"בתפקיד שלי כפרשן כלכלי במערכות תקשורת הכרתי את המערכות הגדולות, כמו הכנסת ומשרד האוצר. נפגשתי עם האנשים שם. הייתי הרבה במסדרונות הכנסת, ואני מאמין שאוכל לרתום את מי שצריך לטובת עמק הירדן.

"והכי חשוב, אני מנותק מהקליקות, מהחונטות ומהפרלמנטים של העמק. אף אחד לא שלח אותי להתמודד, אף אחד לא מינה אותי. אני חייב אך ורק לתושבים כאן. ואנשים כאן רוצים משהו אחר. הם רוצים ללכת קדימה, להפסיק להיות רק נחמדים ופריפריה כזאת שאיש לא באמת מתייחס אליה כמו שצריך. הם דווקא רוצים מישהו שבא מחוץ למערכת, שחושב אחרת. עובדה, הרוב גם בחרו בי בסיבוב הראשון". 

לא נכון יותר ללמוד קודם את העבודה מבפנים, ואז להתמודד על ראשות המועצה?

"אני לומד מהר. אני גם לא אהיה לבד, אמנה לי צוות טוב שיעזור לי.

"תראה. אם תושבי עמק הירדן היו הולכים לבחירות על מיקום פחי הזבל בשכונה שלהם, לא הייתי מתמודד. אבל כאן צריך משהו אחר. צריך להביא יותר מקומות תעסוקה, יותר תיירות, יותר משאבים לחינוך ולבריאות, ויותר איכות חיים ורמת חיים.

"כשהגעתי לכאן לפני שלוש שנים, אחרי שנים רבות בתל אביב, השתגעתי מהעובדה שרק קופת חולים כללית פועלת ביישובים של המועצה. ניהלתי מול הקופה מאבקים קשים כדי שישפרו את השירות לתושבים - יוסיפו רופאים, יוסיפו שעות פתיחה של מרפאות, מה לא. אין להם תחרות, אז זה לא היה פשוט. אבל בסוף הצלחתי". 

מה המצע שלך בעצם? מה תעשה אחרת?

"אדאג ליותר מקומות תעסוקה, לפיתוח התיירות, לחינוך ולבריאות, לאתר אינטרנט אינטראקטיבי. אשפר את איכות השירות לתושב, אדאג לפיתוח הספורט ותרבות הפנאי, אשים דגש על מיצוי זכויותיהם של הוותיקים, אדאג לצעירים, אטפל בצמיחה הדמוגראפית, התחבורה הציבורית ושידרוג התשתיות".

אני בטוח שגם המועמדים האחרים משמיעים דברים דומים.

"אני הרי אבָּחן על מה שאני אומר. אני אומר לך שאני מרגיש את השטח, ואני יודע שאנשים רוצים כאן משהו חדש, מרענן, יצירתי. לא עוד ממה שהיה, ולא את אלה שכבר עשרים שנה מסתובבים במערכת. לא באתי להמציא את הגלגל מחדש, אבל הקרב עכשיו ברור: בין הסדר הישן לבין החזון שלי לעמק הירדן".

•   •   •

הוא חרש את השטח במערכת בחירות שנמשכה כחודשיים, "כל ערב שני יישובים שונים, חוגי בית, שיחות, המְרצה. זה מסע מתיש מאוד, רגשית וגם כלכלית. פתחתי חשבון בנק, צילצלתי לחברים קרובים ולבני משפחה וביקשתי תרומות. לא צילצלתי לאף אחד שיש לו אינטרס או לאנשי עסקים. יש לי יועץ תקשורת ומתנדבים שעוזרים לו, בעיקר בני משפחה וחברים".

כמה כסף השקעת?

"להערכתי, לפחות 100 אלף שקלים".

ואז הגיע הערב הגדול שלו, לפני כשבוע וחצי. 5,910 בוחרים מתוך 10,900 בעלי זכות בחירה - 54 אחוז - באו לקלפיות. לא מעט תושבים שעזבו את העמק ועדיין רשומים כתושבים לא הצביעו. "בערב הייתי במטה שלי באשדות יעקב מאוחד, כשהתחילו להגיע התוצאות מהקלפיות. היה לנו כאן לוח, שבו רשמנו כל תוצאה מקלפי כזאת או אחרת. אשתי ישבה, למשל, בקלפי בפוריה, ולא היתה איתי כאן. ראינו שהתוצאות טובות, עד שהיה ברור שניצחתי. אני מודה: התרגשתי".

בסיומה של ספירת הקולות התברר שגרינבאום קיבל 1,695 קולות (29 אחוז), ד"ר גבי אסם קיבלה 1,478 קולות (25 אחוז), ואבי אייזנברג קיבל 1,233 קולות (21 אחוז). מאחר שאיש מהמועמדים לא עבר את רף 40 האחוזים, יתקיים סיבוב שני ביום שלישי הקרוב, ובו יתמודדו גרינבאום ואסם ראש בראש.

הופתעת מהתוצאות?

"ציפיתי שאעלה לסיבוב השני, אבל לא מהמקום הראשון. זכיתי גם בפער מכובד של יותר מארבעה אחוזים. היתה במטה שמחה גדולה מאוד, חיבוקים ונשיקות, אבל אחרי שלוש דקות כבר התפכחתי. אמרתי למתנדבים הרבים, חברים ובני משפחה: אנחנו חזק במשחק, ביתרון יפה, עלינו מחצי הגמר לגמר, ועכשיו צריך לנצח אותו. אתם תחגגו הלילה, ואני כבר הולך לעבוד, כי אנחנו שוב מתחילים מ־0:0.

"ישנתי כמה שעות והתחלתי לעבוד. נפגשתי עם הפעילים של המתמודדים שהפסידו, כדי לשכנע אותם להצביע בשבילי בסיבוב השני. נסעתי ליישובים, לקיבוצים, לשכנע שאני הכי מתאים להוביל את העמק הזה לעידן חדש. עכשיו כבר אהיה מאוד מאוכזב אם אפסיד".

יכול להיות שאנשים הצביעו לך כי אתה סוג של סלב? מאותה סיבה שהכניסו עיתונאים בפריימריז של המפלגות לפני הבחירות לכנסת?

"לא, זה ממש לא העניין. אנשים הצביעו עבורי כי אני הכי מזוהה כאן עם שינוי אמיתי. אני לא הדבר המוכר והישן, אלא מישהו שבא ומציע ללכת קדימה ואחרת. לעשות בעמק הירדן באמת דברים שונים וחדשים". 

דיברת עם היריבה שלך לסיבוב השני, ד"ר אסם? יש ביניכם יריבות?

"יש סוג של יריבות, אבל זה לא דומה למערכות בחירות במקומות אחרים. כאן זה יחסית מנומס. מגיע אלי גם מה שאומרים עלי המקורבים לגבי: שאני חדש פה, ואיך התושבים נותנים למישהו חדש כאן לקחת את המועצה. מפיצים עלי שאני הולך לסגור את בית הספר באפיקים, דבר שאין לו שחר.

"תראה, המתחרה שלי באה ממחלקת החינוך של התק"מ, היא מתוך המערכת, ומן הסתם מחויבת לכל מיני אנשים בכירים שם, שתומכים בה. אני לא ראיתי שהמערכת הזאת העניקה כזאת תהילה והצלחה לעמק הירדן. אני לא שייך למערכת הזאת, לא מחויב לתק"מ, לאף אחד משם. רק לתושבים כאן". 

•   •   •

גרינבאום נולד וגדל בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בן הזקונים של יוחנן ז"ל ונטע (82), שעדיין רוכבת על אופניה בשבילי הקיבוץ, ממש כמו פעם. בצעירותה היתה נטע מזכירת הקיבוץ ומנהלת בית ספר. יוחנן האב עבד באיגוד המים בעמק ובתפקידי ניהול חקלאיים.

את ימיו הראשונים העביר גרינבאום במקלטים, עם שתי אחיותיו ואחיו, במהלך מלחמת ההתשה. כשגדל, לא הצטיין בכישורי העבודה החקלאיים במטעי הבננות של הקיבוץ ובגד"ש (גידולי השדה). "פעם, כשהייתי בן 18, יצאתי ביום שישי בצהריים עם טרקטור גדול לעבודה בשדה. פתאום קלטתי שיש בעיה עם הטרקטור והוא תקוע.

"בהתחלה לא הבנתי מה קורה, וגם ראיתי שתושבים מהכפר הירדני הסמוך לגבול עם הקיבוץ עומדים מהעבר השני של הגדר וצוחקים עלי. התברר שהטרקטור הסתבך בגדר התיל של הגבול והתחיל לסחוב אותה. זה היה לא נעים, והזעקתי חברים שיעזרו לי". 

ב־1989 הוא התגייס לצה"ל, שירת כחוקר במצ"ח ואף חתם קבע לשנתיים. במילואים עבר קורס קצינים, ועד היום הוא משרת כקצין בדרגת רב־סרן ביחידה לאיתור נעדרים של צה"ל.

עם ילדיו עלמה, אדם ואיתמר (משמאל). "היו צריכים להסתגל לחיים אחרים" // צילום: יהושע יוסף

אחרי שהשתחרר חזר לשנה בקיבוץ, שבמהלכה היה "מדריך נעורים" לתלמידי התיכון, ואז עבר לתל אביב והחל ללמוד לתואר ראשון במינהל עסקים במכללה למינהל.

"אחת העבודות הראשונות שלי בתקשורת היתה בתור השומר של יורם ארבל, במשחקים שהוא שידר בשבת. הייתי מלווה אותו לעמדת השידור וממנה. הייתי חייב להתפרנס. אני באתי מהקיבוץ, לא היו לי שום קשרים, לא הייתי בגלי צה"ל. התחלתי את הכל מהכי למטה. עבדתי גם כאיש אבטחה בהופעות של ג'ו קוקר וביורק וכשומר במועדון בפתח תקווה".

אחרי סיום הלימודים לתואר הראשון הוא החל את לימודי התואר השני במדע המדינה (תקשורת פוליטית) באוניברסיטת ת"א. ב־1998 התחיל לעבוד בדסק הכלכלה של עיתון "הארץ", כעבור שנתיים היה ממקימי ynet וב־2003 עבר לערוץ 10, לתפקיד ראש הדסק הכלכלי.

ב־2005 עבר לטלוויזיה החינוכית והחל להגיש את התוכנית "הזירה הכלכלית". ב־2007 הצטרף לצוות ההקמה של העיתון "כלכליסט", שם כיהן כסגן עורך וכראש מערכת החדשות. בתחילת 2011 חזר לטלוויזיה החינוכית, להגשת התוכנית "סוגרים חשבון".

בשלל התפקידים הכלכליים שעשית נחשפת לפרשיות שחיתות רבות, ובהן של ראשי ערים וראשי מועצות. לך זה לא יקרה? 

"אני יודע שצריך תמיד להיזהר מאוד, אבל אני לא פוחד לרגע שזה יקרה גם לי. נלחמתי נגד התופעות האלו כאיש תקשורת, ואני לא אתן שזה יקרה במועצה שאני אנהל. אני גם מודע להטרדות המיניות, שפשו בכל מקום במחוזותינו, וגם לזה תהיה לי אפס סובלנות. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיעלם מהעולם, צריך לפעול נגדם ביד קשה, בחקירה משטרתית, לא דרך הפייסבוק, ואסור לוותר".

את אשתו, ד"ר מיכל רום (43), פתח־תקוואית במקור, הכיר בעיתון "הארץ". "היא באה לשם אחרי הצבא לחפש עבודה, אני עבדתי בדסק הכלכלה, ומבטינו הצטלבו. בשנת 2000 התחתנו בחתונה אזרחית בקפריסין".

הם מגדלים ארבעה ילדים - איתמר (13), עלמה (11), אדם (6) ואמיתי (3). "עד לפני שלוש שנים גרנו בדירה שכורה בבניין ברמת אביב, והרגשנו שאנחנו רוצים משהו אחר. אני מאוד רציתי לחזור לטבע, למרחבים, לעמק שבו גדלתי. להעניק לילדים שלי את שפע האפשרויות שמציע מרחב כפרי - לרכוב על אופניים, לחיות בקהילה, לחוות את החינוך הקיבוצי, ליהנות מהמשפחה שיש לי כאן.

"למרות שיש גם דברים מאוד טובים בעיר, שהייתי מאוד רוצה שיגיעו גם לעמק הירדן. בבית הספר של הילדים ברמת אביב מכינים את הילדים כבר מגיל צעיר לעולם התחרותי, מה שלי היה חסר בתור ילד, ועדיין חסר בעמק. בכיתה ג', למשל, הם לומדים את השפה הסינית, מתוך ידיעה שזה העתיד, הכלכלה, דבר שיוכל לשמש את הילדים בעתיד".

•   •   •

לפני שלוש שנים הם עברו לאשדות יעקב איחוד, שבו גדל גרינבאום. שכרו בית בהרחבה של הקיבוץ. הוא המשיך לעבוד בטלוויזיה החינוכית בתל אביב, עסק בניהול תוכן לכנסים של חברות שונות, בהרצאות כלכליות ובהנחיית פאנלים ברחבי הארץ, וגם לימד כלכלה ותקשורת במכללת כנרת. מיכל משמשת מרצה במכללת כנרת ובאוניברסיטת בר־אילן.

"המעבר לא היה פשוט, גם למיכל. היא לא גדלה בקיבוץ, ופתאום היתה צריכה להסתגל לחיי קהילה, ולזה שלא הכל זמין כמו בתל אביב - האוכל, הבילויים, זה שאין סופר־פארם בכל פינת רחוב.

"אבל עכשיו אנחנו מאוד מרוצים. זה כיף גדול. יש לי שוב חצר כמו פעם, ודשא, וטרמפולינה לילדים, ואני רוכב איתם על אופניים, וזאת חגיגה אמיתית. תסתכל, הקמתי כאן גינת ירק אמיתית. אני מגדל כרובית, ברוקולי, חצילים, סלרי וגזרים. העגבניות הלכו לי, בגלל הקרה. עוד מעט אתחיל לתכנן את גידולי הקיץ - מלפפונים, קישואים".

איך הילדים הסתגלו לשינוי?

"הילדים באמת היו צריכים להסתגל לחיים אחרים. להיפרד מהחברים ומבית הספר שבעיר ולהשתלב במסגרות החינוכיות בעמק. להתרגל לכך שיש בתי ילדים, פעילויות משותפות אחרי הלימודים, חיים חדשים לגמרי. לכן העדפנו לחזור כבר לפני שלוש שנים, כשהם עדיין היו קטנים יחסית ויכלו להשתלב יותר בקלות". 

ארבעת הילדים, שנעזרים במטפלת לאה, שבאה כמה פעמים בשבוע ממנחמיה הסמוכה ("אנחנו מאוד עסוקים והיא מאוד עוזרת לנו"), מבקשים מאבא עידן שיכין להם משהו טעים לארוחת הערב. "אני הבשלן בבית. אני מת על זה". הכיבוד שהוא מגיש לנו הוא כמובן בננות טריות ממטעי הקיבוץ ותמרי מג'הול טריים מקבוצת כנרת, שאותם הוא שולף מהמקפיא.

כשהערב יורד על העמק, ערפל מכסה את היישובים שליד הכנרת. גרינבאום חוזר מטיול אופניים קצר עם בנו, והטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. "אני יודע", הוא אומר לבן שיחו מהעבר השני, "אני יודע שהיא עובדת עכשיו חזק בעין גב. אני תכף מתפנה פה ורץ לשטח".

אם לא תיבחר, תפעל למען הציבור בעמק?

"לא אפסיק את הפעילות הציבורית שלי בעמק הירדן, בענייני הבריאות, החינוך. הקמתי פה ועד הורים ומעורבות הורים שלא היתה עד היום בבית הספר היסודי הגדול באשדות, התעסקתי ואמשיך להתעסק בחינוך הבלתי פורמלי, בחוגי ספורט לילדים, לא חסר. לא אזנח את זה, אמשיך בכך בכל הכוח לטובת הציבור, גם אם לא אבחר. אם חלילה אפסיד, אני אסתדר. אוכל גם לשוב לעולם התקשורת ולפרויקטים שונים שהפסקתי באמצע". 

אתה מדמיין את הרגע הזה, שבו מכריזים עליך ראש מועצה?

"וואו. זאת תהיה סגירת מעגל אמיתית ומרגשת. זה חלום עבורי להיות ראש מועצה במקום שבו נולדתי וגדלתי וחייתי מרבית חיי".

erann@israelhayom.co.il* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

ד"ר גבי אסם, שמתמודדת מול גרינבאום: "חסרה לנו מנהיגות"

מי שתתמודד מול גרינבאום בסיבוב השני בבחירות לראשות המועצה האזורית עמק הירדן היא ד"ר גבי אסם (53), חברת קיבוץ אפיקים ומנהלת מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית. בעשר השנים האחרונות היא מנהלת גם את "מרכז עידן" לחינוך חברתי קהילתי במועצה האזורית, ומשמשת מרצה בקורס להכשרת מנהלי בתי ספר במכללת אורנים. בשנה האחרונה שימשה יו"ר הוועד המנהל של מכללת סמינר הקיבוצים. היא פרודה ואם לשלושה - גני (24), ניתאי (21) ולירי (17).

"ההחלטה להתמודד על התפקיד מתבשלת אצלי זמן רב", היא אומרת. "ההודעה על הבחירות החדשות תפסה אותי בהפתעה גדולה. לאחר התלבטות של כמה ימים הגשתי את מועמדותי. המניע המרכזי שלי הוא הרצון להוביל את המועצה שלנו למקום שבו היא משמעותית לתושב, משרתת את היישוב ומקדמת את האזור כולו.

"המוטיבציה הפנימית שלי לא מונעת מ'תשוקת הכיסא' ומנעמי השלטון, אלא מהידיעה שיש ביכולתי ליישם את השינוי המתבקש ולהחזיר את עמק הירדן להיות בשורה אחת עם המועצות האזוריות המובילות בארץ".

מה את רוצה לשנות?

"השינויים צריכים להתחיל מממלאי התפקידים במועצה. יש צורך אמיתי להגדיר מחדש את התפקידים ולבחון את המבנה הארגוני במועצה. חסרה לנו מנהיגות שמכתיבה סדר יום ומחזקת את השייכות ואת ההזדהות של התושבים עם המועצה. 

"שיפור תודעת השירות הוא תנאי הכרחי. צריך לפעול למען התושב, לשתף את הציבור בתהליכים, לנהל דיאלוג פורה ומפרה, לפתוח מנועי צמיחה דוגמת מטה לצמיחה דמוגרפית שיעסוק בקליטת תושבים, לחדש את פעילות החברה הכלכלית, להקים מרכז צעירים, לפתוח מרכז לפיתוח תעסוקתי, לקדם את שירותי הרווחה והחברה, לטפח את התרבות ואת מערכת החינוך, לטפל בוותיקים ובצעירים. 

"אני גם רואה פוטנציאל אדיר ולא ממומש באזור שלנו כפנינת תיירות. הכנרת, הירמוך, הירדן, המקומות הקדושים לנצרות, החקלאות הייחודית לנו ועוד".

ד"ר גבי אסם. "מעדיפה להתמקד בעשייה" // צילום: רון שלף

למה דווקא את? מה מכשיר אותך להיות ראש מועצה? 

"בשנים האחרונות עבדתי עם מועצות אזוריות רבות ולמדתי את התהליכים שהן קידמו. הידע הזה, והניסיון הרב שרכשתי בניהול אקטיבי במגזר הציבורי, מכשירים אותי לתפקיד ולאתגרים שבו".

מה את חושבת על המועמדות של עידן גרינבאום?

"לאורך כל הקמפיין נמנעתי מלעסוק במועמדים האחרים. אני לא מזהה בעיה בכך שהוא תושב חדש־חוזר בעמק, ומבחינה זו יש בו חידוש. השאלה היא אם יש בו חידוש גם לניהול, חידוש גם מבחינת הבנת התהליכים שצריך לקדם ראש רשות, חידוש בשפת הניהול המוניציפלי. השאלה צריכה להיות עניינית: מי מצויד בכלים הנדרשים לניהול המועצה, והאם נכון שימלא תפקיד כזה מי שלא מכיר ומנוסה בתחום?"

הוא טוען את ההפך - שהעובדה שאת באה מתוך המערכת, מתוך התנועה הקיבוצית, היא לרועץ. 

"אני מעדיפה להתמקד בעובדות ובעשייה, ולא בתיאוריות קונספירטיביות ואגרסיביות. בניתי את עצמי עם האנשים שמסביבי לאורך שנים ארוכות, בתפקידים ובתהליכים רבים שקידמתי. ההיכרות הזאת רק תאפשר לי לקדם את התהליכים המתבקשים. השינוי יהיה ברתימת ממלאי התפקידים לתהליכי השינוי. הם יידרשו לשנות את הגדרת התפקיד שלהם ואת תודעת השירות שלהם, להכין תוכניות עבודה, לשתף את הציבור".

תישארי בפעילות ציבורית לטובת העמק גם אם לא תיבחרי לתפקיד?

"אני מאמינה שאבחר, וכל האנרגיות שלי מכוונות לשם. אם לא, אחזור לתפקיד הקודם שלי בתנועה הקיבוצית ואמשיך את הנתינה הגדולה ואת הפעילות הציבורית במרחב הארצי, שאליו שייכת גם המועצה שלנו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו